הרצאה 7 – גיבורי הדהרמה.
Kumara Kassapa, Katyayana, Mahakassapa
הרצאה זו תיוחד לגיבורים הקטנים של הדהרמה, ואפשר יהיה לראות שגיבורים קטנים יכולים לעיתים לעשות הרבה יותר ממלכים רבי עוצמה.
בעונת הגשמים בתקופה הקדומה כשהדרכים הוצפו במים, עד שלאנשים לא הייתה אפשרות להתנייד ממקום אחד למשנהו. אנשים שהגיעו למקום מסוים לפני עונת הגשמים, נאלצו להישאר במקומםעד לסוף עונת הגשמים. הנזירים של בודהה נהגו להישאר בעונת הגשמים במקום אליו הם הוזמנו על ידי אנשים עשירים, שנתנו קורת גג ומזון.
אחד האנשים האלה הזמין את הבודהה וחלק מהסנגה שלו, והציע להם להישאר כל עונת הגשמים באחוזתו, אך כאשר הגיעו , התברר להם שאיש זה שכח. הוא לא דאג לא לאוכל, ולא לתנאים נאותים עבור אורחיו. בודהה ותלמידיו עמדו בפני סכנת רעב, ואפילו סכנת מוות. באותה אחוזה גרה אלמנתו של סייס האחוזה ,והיא הצילה את בודהה והסנגה שלו. לא היה לה מזון רב להציע להם מלבד שיבולת שועל ושעורה ששימשו מאכל לסוסים. מזון זה הציל אותם מרעב.
אדם נוסף שהייתה לו תרומה לבודהה והסנגה שלו הוא קומרה קספה, שפירוש שמו הוא קספה הצעיר. בסוטרות אחדות מתוארת שיטתו. בסוטרת קן הנמלים, או בסוטרה בה הוא דורש למנהיג פאיאסי, שהיה מנהיג אכזר, וגאוותן. הוא הצהיר בגאווה שאינו מאמין לא באלים ולא בחוק הקארמה. קומרה קספה סיפר לו במהלך כל השיחה משלים. לדוגמה כאשר פאיאסי מספר לקומרה קספה שהיו לו קרובי משפחה רבים, והוא נהג לבקר אותם לפני מותם ולבקש מהם לחזור מהעולם הבא, ולספר לו אם הוא קיים, ומה קורה בעולם זה, אך אף אחד מהם לא חזר, למרות שחלק מהקרובים נהגו לקיים את הבטחותיהם. קומרה קספה הציע לפאיאסי לדמיין פושע שנישלח לכלא, המבקש לעכב את מאסרו על מנת לספר לקרוב משפחתו על החיים בעולם הבא, ושאל אותו אם שומרי מלך המוות יאפשרו לו לחזור. פאיאסי ענה בשלילה, ואז שאל מדוע האנשים שעשו מעשים טובים ולא נשלחו לכלא, אינם חוזרים על מנת לספר. קומרה קספה הציע לפאיאסי לדמיין אדם שהיה בבוץ, או בבור בו נאספו הפרשות החיות, והוציאו אותו, אפשרו לו להתרחץ וללבוש בגדים נקיים עם ניחוח נעים, ולסוך את גופו בשמן. ואז שאל קומרה קספה את פיאיאסי אם הוא מתאר לעצמו שאדם זה יחזור לבור המזוהם. פיאסי ענה בשלילה, וקומרה קספה הסביר לו שכאשר אדם הגיע לעולם האלים ועשה מעשים טובים, עבורו החוויה אותה חש בעולם בני האדם דומה לבור מזוהם ,המלא בהפרשות החיות, ויהיה לו קושי להתקרב אליו, ולוותר על החופש והעונגשבעולם האלים. כך שוחח קומרה קספה עם פאיאסי בשרשרת של משלים, המסבירים את חוק הקארמה. בסוף השיחה, נכנע פאיאסי, והצהיר שהוא מחפש מחסה בשלושת האוצרות. ידוע שהוא לא שינה את אופיו ונישאר בריון, אלא שינה רק חלקית את התנהגותו. כאשר ניפטר הוא רק הקל על לידתו הבאה, אך לא הגיע לעולם גבוה בעולם השמיימי. חשיבות תרומתו של קומרה קספה היא שהוא נתן דהרמה בצורה של משלים וחידות, כששוחח עם בריונים כפיאסי , הרגיע אותם והקטין את הרוע. כך הוא הציל את העולם, מאחר ואנשים אלה הפכו להיות פחות אכזרים. גם אם אינם מבינים את השפה הפילוסופית, כאשר דיבר אליהם כפי שמדברים עם ילדים, והסביר להם את האמיתות בצורת משלים וחידות, הוא הציל עולם שלם. אנשים אלה הפכו להיות סקרנים יותר לדהרמה, ובדרך זו או אחרת השפיע הדבר על כל העולם.
גיבור קטן של הדהרמה היה קטיאיאנה שהיה ממשכיל ובודהה אהב אותו, וכיבד את יכולותיו הפילוסופיות של קטיאיאנה . היו לו יכולות הדומות ליכולות של שריפוטרה, יכולות של ניתוח פילוסופי. הייתה לו השפעה רבה על הדקדוק של שפת הפאלי , אחת משתי השפות בהן נכתבו הסוטרות בצד שפת הסנסקריט. כל הבודהיזם הדרומי ,משתמש בסוטות בשפת פאלי. הדקדוק היה חשוב מאחר ובעבודות של קטיאיאנה , הוא סייע לשפת הפאלי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של הפילוסופיה הבודהיסטית. ראוי לזכור שבשפת הסנסקריט ניתן לבטא מחשבות ורעיונות מאד מעודנים, מאחר ויש לה תרבות פילוסופית יוגית של מעל אלף שנה לפני תקופתו של הבודהה. זוהי שפה עתיקה בעלת כלים חדים ומעודנים של ביטוי פילוסופי. בשפות אחרות המצב שונה. קטיאיאנה פיתח מנגנון פילוסופי בפאלי, שהיה דומה למנגנון הפילוסופי בסנסקריט, מה שאפשר לפגוש את יופי הסוטות שנכתבו בשפת פאלי. פעולה זו הצילה את הדהרמה עבור כל הדורות שלמדו טקסטים אלה. קטיאיאנה נחשב למכוער ואחד היועצים של אג'אסאטו לעג לו ואמר שקטיאיאנה דומה לקוף. הבודהה הצטער על אמירה זו ואמר שקטיאיאנה הוא איש נבון והתפתחותו אדירה ,וללעג זה יש מחיר כבד, ועל היועץ להתחרט, מאחר והוא בעצם לעג לאיש השמים, וקיימת סכנה שיועץ זה עצמו ייולד כקוף. היועץ שהיה גאוותן מכדי להתנצל בפני קטיאיאנה, בנה שמורת טבע לקופים בהר. הוא החל להתכונן ללידתו הבאה בחכמה, ודאג שחיי הקופים יהיו טובים. אנו למדים מסיפור זה , עד כמה תודעתו של אדם מפותלת ומסובכת.
גיבור קטן נוסף הוא מהאקספה, שהיה סגפן שהלך ערום. אחרי שהבודהה נתן לו דרשה, קיבל מהאקספה אמונה יציבה ביותר בבודהה ובסנגה שלו. הוא פגש מורים רבים והבין שהבודהה הוא המורה הגדול שפגש בחייו, ולא יוכל לפגוש מורה גדול ממנו. מאז הפך מהאקספה להיות נזיר קפדן וקיצוני. הוא לא השתתף בחיי הסנגה, וכמעט כל חייו התבודד. רק אחרי ששריפוטרה ומאודגליאיאנה עזבו את גופם החל להדריך נזירים מאחר והיה הוותיק ביותר מבין הנזירים. הבודהה כיבד את מהאקספה , אך חשב שהוא קיצוני מידי, ופעם אחת הגיע אליו , והציע לו למתן את סגפנותו לאור גילו , ולתת לגופו מנוחה, מזון, ותלבושת מתאימה. מהאקספה ענה לבודהה שבסגפנותו הקיצונית הוא חש בטוח יותר. הוא מרגיש שהתודעה שלו כך מוגנת מכל הספיקות והדאגות. הבודהה קיבל את תשובתו של מהאקספה, שהיה קשוח ודרש מעצמו יותר ממה שדרש מאחרים.
אחרי הנירוונה של הבודהה הוא הפך להיות לראש הסנגה.
מאחר ולפני מותו לא מינה הבודהה ראש סנגה שימלא את מקומו, בחרו הנזירים במהאקספה כראש הסנגה. כולם ידעו שאין נאמן ממנו לתורתו של הבודהה. כך הנזיר הבודד שמילא תפקיד כה צנוע בחיי הסנגה, הפך להיות האדם שאיחד את כל הנזירים ונתן להם את ההרגשה שהדהרמה חיה. ברגע זה היה חשוב שינהיג את הסנגה אדם שלא חיפש בדהרמה כבוד ועונג. הוא נתפס כאדם שניתן לסמוך עליו ולהפקיד בידיו שליטה כה גדולה ללא חשש שהוא ישתמש בה לרעה.
Author
הרצאה 7 – גיבורי הדהרמה.
Kumara Kassapa, Katyayana, Mahakassapa
הרצאה זו תיוחד לגיבורים הקטנים של הדהרמה, ואפשר יהיה לראות שגיבורים קטנים יכולים לעיתים לעשות הרבה יותר ממלכים רבי עוצמה.
בעונת הגשמים בתקופה הקדומה כשהדרכים הוצפו במים, עד שלאנשים לא הייתה אפשרות להתנייד ממקום אחד למשנהו. אנשים שהגיעו למקום מסוים לפני עונת הגשמים, נאלצו להישאר במקומםעד לסוף עונת הגשמים. הנזירים של בודהה נהגו להישאר בעונת הגשמים במקום אליו הם הוזמנו על ידי אנשים עשירים, שנתנו קורת גג ומזון.
אחד האנשים האלה הזמין את הבודהה וחלק מהסנגה שלו, והציע להם להישאר כל עונת הגשמים באחוזתו, אך כאשר הגיעו , התברר להם שאיש זה שכח. הוא לא דאג לא לאוכל, ולא לתנאים נאותים עבור אורחיו. בודהה ותלמידיו עמדו בפני סכנת רעב, ואפילו סכנת מוות. באותה אחוזה גרה אלמנתו של סייס האחוזה ,והיא הצילה את בודהה והסנגה שלו. לא היה לה מזון רב להציע להם מלבד שיבולת שועל ושעורה ששימשו מאכל לסוסים. מזון זה הציל אותם מרעב.
אדם נוסף שהייתה לו תרומה לבודהה והסנגה שלו הוא קומרה קספה, שפירוש שמו הוא קספה הצעיר. בסוטרות אחדות מתוארת שיטתו. בסוטרת קן הנמלים, או בסוטרה בה הוא דורש למנהיג פאיאסי, שהיה מנהיג אכזר, וגאוותן. הוא הצהיר בגאווה שאינו מאמין לא באלים ולא בחוק הקארמה. קומרה קספה סיפר לו במהלך כל השיחה משלים. לדוגמה כאשר פאיאסי מספר לקומרה קספה שהיו לו קרובי משפחה רבים, והוא נהג לבקר אותם לפני מותם ולבקש מהם לחזור מהעולם הבא, ולספר לו אם הוא קיים, ומה קורה בעולם זה, אך אף אחד מהם לא חזר, למרות שחלק מהקרובים נהגו לקיים את הבטחותיהם. קומרה קספה הציע לפאיאסי לדמיין פושע שנישלח לכלא, המבקש לעכב את מאסרו על מנת לספר לקרוב משפחתו על החיים בעולם הבא, ושאל אותו אם שומרי מלך המוות יאפשרו לו לחזור. פאיאסי ענה בשלילה, ואז שאל מדוע האנשים שעשו מעשים טובים ולא נשלחו לכלא, אינם חוזרים על מנת לספר. קומרה קספה הציע לפאיאסי לדמיין אדם שהיה בבוץ, או בבור בו נאספו הפרשות החיות, והוציאו אותו, אפשרו לו להתרחץ וללבוש בגדים נקיים עם ניחוח נעים, ולסוך את גופו בשמן. ואז שאל קומרה קספה את פיאיאסי אם הוא מתאר לעצמו שאדם זה יחזור לבור המזוהם. פיאסי ענה בשלילה, וקומרה קספה הסביר לו שכאשר אדם הגיע לעולם האלים ועשה מעשים טובים, עבורו החוויה אותה חש בעולם בני האדם דומה לבור מזוהם ,המלא בהפרשות החיות, ויהיה לו קושי להתקרב אליו, ולוותר על החופש והעונגשבעולם האלים. כך שוחח קומרה קספה עם פאיאסי בשרשרת של משלים, המסבירים את חוק הקארמה. בסוף השיחה, נכנע פאיאסי, והצהיר שהוא מחפש מחסה בשלושת האוצרות. ידוע שהוא לא שינה את אופיו ונישאר בריון, אלא שינה רק חלקית את התנהגותו. כאשר ניפטר הוא רק הקל על לידתו הבאה, אך לא הגיע לעולם גבוה בעולם השמיימי. חשיבות תרומתו של קומרה קספה היא שהוא נתן דהרמה בצורה של משלים וחידות, כששוחח עם בריונים כפיאסי , הרגיע אותם והקטין את הרוע. כך הוא הציל את העולם, מאחר ואנשים אלה הפכו להיות פחות אכזרים. גם אם אינם מבינים את השפה הפילוסופית, כאשר דיבר אליהם כפי שמדברים עם ילדים, והסביר להם את האמיתות בצורת משלים וחידות, הוא הציל עולם שלם. אנשים אלה הפכו להיות סקרנים יותר לדהרמה, ובדרך זו או אחרת השפיע הדבר על כל העולם.
גיבור קטן של הדהרמה היה קטיאיאנה שהיה ממשכיל ובודהה אהב אותו, וכיבד את יכולותיו הפילוסופיות של קטיאיאנה . היו לו יכולות הדומות ליכולות של שריפוטרה, יכולות של ניתוח פילוסופי. הייתה לו השפעה רבה על הדקדוק של שפת הפאלי , אחת משתי השפות בהן נכתבו הסוטרות בצד שפת הסנסקריט. כל הבודהיזם הדרומי ,משתמש בסוטות בשפת פאלי. הדקדוק היה חשוב מאחר ובעבודות של קטיאיאנה , הוא סייע לשפת הפאלי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של הפילוסופיה הבודהיסטית. ראוי לזכור שבשפת הסנסקריט ניתן לבטא מחשבות ורעיונות מאד מעודנים, מאחר ויש לה תרבות פילוסופית יוגית של מעל אלף שנה לפני תקופתו של הבודהה. זוהי שפה עתיקה בעלת כלים חדים ומעודנים של ביטוי פילוסופי. בשפות אחרות המצב שונה. קטיאיאנה פיתח מנגנון פילוסופי בפאלי, שהיה דומה למנגנון הפילוסופי בסנסקריט, מה שאפשר לפגוש את יופי הסוטות שנכתבו בשפת פאלי. פעולה זו הצילה את הדהרמה עבור כל הדורות שלמדו טקסטים אלה. קטיאיאנה נחשב למכוער ואחד היועצים של אג'אסאטו לעג לו ואמר שקטיאיאנה דומה לקוף. הבודהה הצטער על אמירה זו ואמר שקטיאיאנה הוא איש נבון והתפתחותו אדירה ,וללעג זה יש מחיר כבד, ועל היועץ להתחרט, מאחר והוא בעצם לעג לאיש השמים, וקיימת סכנה שיועץ זה עצמו ייולד כקוף. היועץ שהיה גאוותן מכדי להתנצל בפני קטיאיאנה, בנה שמורת טבע לקופים בהר. הוא החל להתכונן ללידתו הבאה בחכמה, ודאג שחיי הקופים יהיו טובים. אנו למדים מסיפור זה , עד כמה תודעתו של אדם מפותלת ומסובכת.
גיבור קטן נוסף הוא מהאקספה, שהיה סגפן שהלך ערום. אחרי שהבודהה נתן לו דרשה, קיבל מהאקספה אמונה יציבה ביותר בבודהה ובסנגה שלו. הוא פגש מורים רבים והבין שהבודהה הוא המורה הגדול שפגש בחייו, ולא יוכל לפגוש מורה גדול ממנו. מאז הפך מהאקספה להיות נזיר קפדן וקיצוני. הוא לא השתתף בחיי הסנגה, וכמעט כל חייו התבודד. רק אחרי ששריפוטרה ומאודגליאיאנה עזבו את גופם החל להדריך נזירים מאחר והיה הוותיק ביותר מבין הנזירים. הבודהה כיבד את מהאקספה , אך חשב שהוא קיצוני מידי, ופעם אחת הגיע אליו , והציע לו למתן את סגפנותו לאור גילו , ולתת לגופו מנוחה, מזון, ותלבושת מתאימה. מהאקספה ענה לבודהה שבסגפנותו הקיצונית הוא חש בטוח יותר. הוא מרגיש שהתודעה שלו כך מוגנת מכל הספיקות והדאגות. הבודהה קיבל את תשובתו של מהאקספה, שהיה קשוח ודרש מעצמו יותר ממה שדרש מאחרים.
אחרי הנירוונה של הבודהה הוא הפך להיות לראש הסנגה.
מאחר ולפני מותו לא מינה הבודהה ראש סנגה שימלא את מקומו, בחרו הנזירים במהאקספה כראש הסנגה. כולם ידעו שאין נאמן ממנו לתורתו של הבודהה. כך הנזיר הבודד שמילא תפקיד כה צנוע בחיי הסנגה, הפך להיות האדם שאיחד את כל הנזירים ונתן להם את ההרגשה שהדהרמה חיה. ברגע זה היה חשוב שינהיג את הסנגה אדם שלא חיפש בדהרמה כבוד ועונג. הוא נתפס כאדם שניתן לסמוך עליו ולהפקיד בידיו שליטה כה גדולה ללא חשש שהוא ישתמש בה לרעה.
