תולדות הבודהיזם
הרצאה 15 – נגרג'ונה
תפישת ה"אני"
כפי שהשתקפות האדם במראה ,תלויה במראה, אך אינה באמת קיימת כדמות עצמאית, כך גם תפישת ה"אני" קיימת כשהיא תלויה בתודעה ובגוף. אך כפי שהשתקפות במראה אינה קיימת, כך ה"אני" אינו קיים כמציאות נפרדת. ( נגרג'ונה, רטנוואלי, עמודים 31-32) .
נגרג'ונה, הפילוסוף הדגול, המכונה במסורת המהאיאנה, הבודהה השני, נולד במאה השנייה אחרי הספירה, כמאתיים שנה לאחר הופעת הכתבים הראשונים של הפרג'נה פרמיטה, וכתיבה מאסיבית של טקסטים בודהיסטיים גם בסרילנקה וגם באזורים שונים של הודו.
המורשת הדהרמטית שלו התבססה על עבודה פילוסופית מעודנת ואסתטית. בעבודתו הפילוסופית הוא שאב רעיונות מהסוטרות, ורעיונות שמסר הבודהה בדרשותיו. הוא נהג לפרש רעיונות אלו בצורה שהייתה נגישה לקורא, והשתמש במטפורות עמוקות מאד. כאשר נגרג'ונה הסביר את רעיון אשלייתיות הרגשת ה"אני" ואמר שכפי שההשתקפות במראה תלויה במראה, ואין לה קיום משל עצמה, כך הרגשת ה"אני" תלויה בהשתקפותהתודעה בגוף הפיזי וברגשות. כאשר התודעה אינה משתקפת בגוף וברגשות, לא מופיעה הרגשת ה"אני", אין לה קיום משל עצמה. התודעה רואה את ההשתקפות שלה ומזדהה עם הגוף ועם הרגש.
דוגמה נוספת: כאשר נגרג'ונה מסביר מהי אמונה נבונה במכתבו למלך אחת המדינות בהודו ,שנועץ בו, הוא מציע למלך לא לאפשר למחשבותיו לנדוד למקומות שונים, אלא לאפשר להן לעסוק בשש איכויות: בנדיבות, בריסון עצמי המחסל מגרעות, בשלושת האוצרות: במורים, בסנגה, ובדהרמה, ובאלים דהרמטיים. אלה הם נושאים שראוי לחשוב עליהם. נגרג'ונה מפרט רעיונות אותם מסר הבודהה, ומוסיף להם דוגמאות ומטפורות ההופכות את הקריאה בכתביו למקור פילוסופי. עד היום במנזרים של זרם המהאיאנה כתביו של נגרג'ונה הם הכתבים המרכזיים ללימוד. במורשתו מצוי הרעיון של דרך האמצע שאינה נופלת לקיצוניות. הבודהה כבר דיבר עליה בדרשותיו, בהקשר של נפילה לקיצוניות בתרגול, לא ליפול לסגפנות קיצונית מצד אחד ולא להיגרר לעצלות, ולהימנע ממאמץ על מנת להגיע לחירות מצד שני.
כאשר נגרג'ונה עוסק ברעיון דרך האמצע, הוא עוסק בו באופן רחב יותר. הוא ממליץ לא לקבל את קיומו של העולם הפיזי וגם לא לשלול את קיומו. אין לדעתו אפשרות להגדיר את התופעות כקיימות, או כאינן קיימות. ברמה החושית והרגשית הן קיימות, אך ברמה האבסולוטית הן אינן קיימות, בגלל ארעיותן. כדי להישאר בקליטה נכונה, כאשר איננו נאחזים בקיום החושי והרגשי שלהן, ואיננו דוחים אותן, בגלל ארעיותן, עלינו לדעת את טיבען האחיד של כל התופעות בעולם. הוא מדגיש שמי שהכיר את הבסיס לכל התופעות, גם הכיר את כל התופעות. מאחר ומספרן של התופעות הוא אין סופי אין כל אפשרות להכיר כל אחת מהן בנפרד. אך כאשר אנו מכירים את מהותן של כל התופעות, נכיר את כל התופעות. המהות היא ריקות.
הפילוסופיה של נגרג'ונה עוסקת כולה בזיהוי ריקותהקיום, על כל האספקטים שלו. מבחינה יוגית גישה זו חשובה ביותר, מאחר והתבוננות בריקות הינה גם בסיס לפיתוח רגשות אינסופיים. כאשר אנו מזהים מצב בו אין אפשרות להיאחז, ואין אפשרות לדחות בלל ארעיותו, ואנו הופכים עמדה זו כדרך, אנו מפתחים רגשות אינסופיים בקלות.
אחיזה ודחיה הם אלה העומדים בדרכנו בפיתוח הרגשות האינסופיים. לכן ניתן לראות שהפילוסופיה של נגרג'ונה היא פרקטית ,ואינה נותרת אך ורק ברמה התיאורטית. איננו רק מתבוננים בריקות, אלא מתייחסים אליה באופן פרקטי, כשאנו מבינים שאיננו יכולים לאחוז בה, או לדחות אותה.
בריקות זו אנו מוצאים את החופש ברגשות האינסופיים.
למרות שגישתו של נגרג'ונה נחשבת כפילוסופיה, ניתן לומר שהיא פילוסופיה פרקטית. נגרג'ונה עצמו היה יוגי ידוע ביותר. הדגמה לכך ניתן למצוא באחד הסיפורים על חייו של נגרג'ונה .כאשר נדד נגרג'ונה וקיבץ נדבות, ראה גנב אחד שנגרג'ונה שזכה לכבוד גדול, קיבץ נדבות בקערה מהודרת משובצת באבני חן, אותה הוא קיבל מאחד המלכים. הגנב חמד את הקערה, ותיכנן לגנוב אותה. בגלל כוחותיו העלטבעיים, ידע נגרג'ונה את כוונתו של הגנב שעקב אחריו. כאשר התכונן נגרג'ונה לשנת הלילה הוא זרק את הקערה. הגנב שלקח את הקערה, נדהם על צעדו זה של נגרג'ונה, ושאל אותו לפשר מעשהו. נגרג'ונה הסביר שהתודעה של הגנב יקרה יותר מקערה זו. הגנב רוצה לקחת חפץ בעל ערך ארעי, אך לתודעה שלו יש ערך אבסולוטי. בגלל הקשר הקרמאטי ביניהם, התעורר הגנב לעוצמת הדהרמה וביקש מנגרג'ונה הדרכה. נגרג'ונה הסביר לגנב שהוא התרגל לדרכי העולם, ועליו לטהר את תודעתו. הוא יעץ לו להתבודד במערה, ולהתבונן , עד שכל מגרעות התודעה יצמחו מעל ראשו כקרניים. לאחר זמן מה ביקר נגרג'ונה את הגנב ושאל אותו איך הוא מרגיש. הגנב ענה לו שהקרניים שמעל ראשו גדלו. כאשר הורהנגרג'ונה לגנב לצאת מן המערה, ענה הגנב כי אינו יכול, מאחר והקרניים אינן מאפשרות לו לצאת. בשלב זה הורה נגרג'ונה לגנב להתבונן כיצד הקרניים נושרות מראשו.הגנב ציית , ולאחר זמן מה, כאשר נגרג'ונה ביקר אותו שוב, הגנב שמע רעם וקרניו נשרו, והוא יצא מן המערה. במקרה של הגנב, הקרניים, מגרעות התודעה, היא הדואליות של תודעתו, דואליות של אחיזה ודחיה, שלא אפשרה לו לצאת ממערת גופו ולהרגיש עצמו משוחרר. הוא לא יכול היה להשתחרר מכלוב גופו , מאחר והדואליות של אחיזה ודחיה, לא אפשרו לו זאת. כאשר מגרעות אלה נשרו, הוא השתחרר ויצא לדרך האמצע. זהו פירוש יוגי להבנה הפילוסופית. יש לזכור שרק רעיון פילוסופי המאוחד עם חוויה יוגית ישירה , מקבל עוצמה וכוח לשחרר את התודעה. אם הרעיון אינו מאוחד עם תרגול של התבוננות, הוא נותר בגדר רעיון. לכן פעמים רבות מזכירים את נגרג'ונה לא רק כפילוסוף, אלא גם כיוגי מיומן. ידוע גם שנהג לעשות מעשים על טבעיים, ומבחינת ההיסטוריה של הדהרמה חשוב לדעת שהוא קיבל את חוכמתו הנשגבת בדרך על טבעית. פירוש שמו של נגרג'ונה הוא גיבור ששזכה בכבוד מן הנאגאס, או גיבור משבט הנאגאס. על פי המסורת הוא קיבל את חכמת הפרג'נה פרמיטה מהנאגאס שחיו באגם תת קרקעי, כאשר הוא התבונן באחד המנזרים בהרים. הוא ראה את ארמון הנאגאס שהיה מתחת למים, ובעזרת כוחו המדיטטיבי ניכנס לארמון הנאגאס, וקיבל ישירות ממלך הנאגאס את ההדרכות על הפרג'נה פרמיטה.
ידועים סיפורים רבים על אנשים דגולים בדהרמה שקיבלו את התורות ישירות מיצורים שמיימיים, או מנאגאס.נגרג'ונה קיבל את התורה מיצורים השומרים על אוצרות מתחת לאדמה, במעמקי התודעה.
כאשר מתבוננים בהיסטוריה הבודהיסטית בעולם בני אנוש,פעמים מתבקש לתהות כיצד שורדת הדהרמה. הדהרמה בעולם זורמת כמים. כפי שלעיתים המים נעלמים בחולות, כך גם הדהרמה נעלמת, בעקבות תופעות הרסניות המתרחשות בעולם. למשך תקופה מסוימת קיימות שושלות רוחניות ומאוחר יותר גם הן נעלמות. במקרה של נגרג'ונה ניתן לראות שהדהרמה חוזרת לעולם שוב ושוב מעולמות שמיימיים או מעולמות מיסתוריים כמו עולם הנאגאס.
למרות שהדהרמה אינה קיימת בעולם באופן רציף, היא חוזרת לעולם בגלל מוטיבציה של מתרגלים., ולכן היא נשמרת כל העת באופן רציף.
לנגרג'ונה היו מורים והוא היה בקי ביותר בסוטרות, ויחד עם זאת, פוגשים את יכולתו למסור בצורה כה חדה מבריקה, עד שגם היום עבודותיו מצויות במרכזו של הלימוד הדהרמטי, במדינות בודהיסטיות רבות. ניתן לראות כיצד חוויה יוגית מעניקה למתרגל את חכמת האיחוד עם יצורים שמיימיים, או בעולם מקביל בעולם של נאגאס. איחוד זה מאפשר למעיין חדש של חכמה להיפתח בעולם הגשמי.
לא ידוע היכן התגורר נגרג'ונה, מאחר ומדינות רבות טענו שהן ארץ מולדתו . כן ידוע שהוא נחשב לאלכימאי מוכשר. נהגו לומר שהוא יכול היה להפוך אבנים לזהב, בגלל יכולתו הנדירה לתת הסבר לדברים פשוטים בצורה כה מבריקה, עד שאדם היה יכול לחוות את הדר הדהרמה.
נגרג'ונה הפך להיות הדמות הראשונה לאחר הבודהה, שהפכה לדמות מרכזית בדהרמה, ומעמד זה קיים עד היום. רצוי לזכור שעד הופעתו של נגרג'ונה היו מורים גדולים בדהרמה, שהגיעו לחירות. אך מאחר והמטרה המרכזית של המורים הקודמים הייתה שימור חוכמתו של הבודהה, התורות שהתפתחו לאחר מכן פחות נשמרו, ונעלמובעולם בני אנוש. אך המורשת של תורות אלה לא נעלמה. החוויה של נגרג'ונה ושל יוגים אחרים ממחישים שכל התורות אינן נעלמות, אלא נשמרות בעולמות שמיימיים, או בעולמות של נאגאס. הן ממתינות לזמן הנכון בו יצור מתאים כמו נגרג'ונה, או תלמיד אחר שיהיה תודעתית פנוי מספיק לקבל את החכמה של אותם מורים קדומים, בצורה ישירה ותמציתית מאלים, מנאגאס, או מיצורים מעולמות אחרים.
היכולת של הדהרמה לשמור על עצמה הינה בלתי נפרדת מההבנה הנכונה של ההיסטוריה הבודהיסטית. כל סיבוב היסטורי של גלגל הדהרמה, היא חוזרת שוב ושוב לעולם. לזמן מה מפסיקים לראות אותה בעולם הפיזי ונדמה שהיא נעלמה, אך היא חוזרת כמי הנחל שחלקם מתאדים והופכים לעננים חלקם חודרים מתחת לקרקע ומאוחר יותר חוזרים ומתגלים במקום בו נחפרת באר.
סיפור חייו של נגרג'ונה מזכיר לנו שהדהרמה המבוססת על מעשה טוב וחכמה, אינה נעלמת לעולם. היא מופיעה בעולם השמיימי או בעולם הנסתר כאשר ישנו אדם המוכן לחפור באר, המוכן לאסוף את מי הגשמים היורדים מן השמים. הדהרמה העתיקה, הדהרמה של המורים שהגשימו אותה חוזרת לעולם. הדבר יכול לקרות באיחור של אלפי שנים, אך הוא קורה.
Author
תולדות הבודהיזם
הרצאה 15 – נגרג'ונה
תפישת ה"אני"
כפי שהשתקפות האדם במראה ,תלויה במראה, אך אינה באמת קיימת כדמות עצמאית, כך גם תפישת ה"אני" קיימת כשהיא תלויה בתודעה ובגוף. אך כפי שהשתקפות במראה אינה קיימת, כך ה"אני" אינו קיים כמציאות נפרדת. ( נגרג'ונה, רטנוואלי, עמודים 31-32) .
נגרג'ונה, הפילוסוף הדגול, המכונה במסורת המהאיאנה, הבודהה השני, נולד במאה השנייה אחרי הספירה, כמאתיים שנה לאחר הופעת הכתבים הראשונים של הפרג'נה פרמיטה, וכתיבה מאסיבית של טקסטים בודהיסטיים גם בסרילנקה וגם באזורים שונים של הודו.
המורשת הדהרמטית שלו התבססה על עבודה פילוסופית מעודנת ואסתטית. בעבודתו הפילוסופית הוא שאב רעיונות מהסוטרות, ורעיונות שמסר הבודהה בדרשותיו. הוא נהג לפרש רעיונות אלו בצורה שהייתה נגישה לקורא, והשתמש במטפורות עמוקות מאד. כאשר נגרג'ונה הסביר את רעיון אשלייתיות הרגשת ה"אני" ואמר שכפי שההשתקפות במראה תלויה במראה, ואין לה קיום משל עצמה, כך הרגשת ה"אני" תלויה בהשתקפותהתודעה בגוף הפיזי וברגשות. כאשר התודעה אינה משתקפת בגוף וברגשות, לא מופיעה הרגשת ה"אני", אין לה קיום משל עצמה. התודעה רואה את ההשתקפות שלה ומזדהה עם הגוף ועם הרגש.
דוגמה נוספת: כאשר נגרג'ונה מסביר מהי אמונה נבונה במכתבו למלך אחת המדינות בהודו ,שנועץ בו, הוא מציע למלך לא לאפשר למחשבותיו לנדוד למקומות שונים, אלא לאפשר להן לעסוק בשש איכויות: בנדיבות, בריסון עצמי המחסל מגרעות, בשלושת האוצרות: במורים, בסנגה, ובדהרמה, ובאלים דהרמטיים. אלה הם נושאים שראוי לחשוב עליהם. נגרג'ונה מפרט רעיונות אותם מסר הבודהה, ומוסיף להם דוגמאות ומטפורות ההופכות את הקריאה בכתביו למקור פילוסופי. עד היום במנזרים של זרם המהאיאנה כתביו של נגרג'ונה הם הכתבים המרכזיים ללימוד. במורשתו מצוי הרעיון של דרך האמצע שאינה נופלת לקיצוניות. הבודהה כבר דיבר עליה בדרשותיו, בהקשר של נפילה לקיצוניות בתרגול, לא ליפול לסגפנות קיצונית מצד אחד ולא להיגרר לעצלות, ולהימנע ממאמץ על מנת להגיע לחירות מצד שני.
כאשר נגרג'ונה עוסק ברעיון דרך האמצע, הוא עוסק בו באופן רחב יותר. הוא ממליץ לא לקבל את קיומו של העולם הפיזי וגם לא לשלול את קיומו. אין לדעתו אפשרות להגדיר את התופעות כקיימות, או כאינן קיימות. ברמה החושית והרגשית הן קיימות, אך ברמה האבסולוטית הן אינן קיימות, בגלל ארעיותן. כדי להישאר בקליטה נכונה, כאשר איננו נאחזים בקיום החושי והרגשי שלהן, ואיננו דוחים אותן, בגלל ארעיותן, עלינו לדעת את טיבען האחיד של כל התופעות בעולם. הוא מדגיש שמי שהכיר את הבסיס לכל התופעות, גם הכיר את כל התופעות. מאחר ומספרן של התופעות הוא אין סופי אין כל אפשרות להכיר כל אחת מהן בנפרד. אך כאשר אנו מכירים את מהותן של כל התופעות, נכיר את כל התופעות. המהות היא ריקות.
הפילוסופיה של נגרג'ונה עוסקת כולה בזיהוי ריקותהקיום, על כל האספקטים שלו. מבחינה יוגית גישה זו חשובה ביותר, מאחר והתבוננות בריקות הינה גם בסיס לפיתוח רגשות אינסופיים. כאשר אנו מזהים מצב בו אין אפשרות להיאחז, ואין אפשרות לדחות בלל ארעיותו, ואנו הופכים עמדה זו כדרך, אנו מפתחים רגשות אינסופיים בקלות.
אחיזה ודחיה הם אלה העומדים בדרכנו בפיתוח הרגשות האינסופיים. לכן ניתן לראות שהפילוסופיה של נגרג'ונה היא פרקטית ,ואינה נותרת אך ורק ברמה התיאורטית. איננו רק מתבוננים בריקות, אלא מתייחסים אליה באופן פרקטי, כשאנו מבינים שאיננו יכולים לאחוז בה, או לדחות אותה.
בריקות זו אנו מוצאים את החופש ברגשות האינסופיים.
למרות שגישתו של נגרג'ונה נחשבת כפילוסופיה, ניתן לומר שהיא פילוסופיה פרקטית. נגרג'ונה עצמו היה יוגי ידוע ביותר. הדגמה לכך ניתן למצוא באחד הסיפורים על חייו של נגרג'ונה .כאשר נדד נגרג'ונה וקיבץ נדבות, ראה גנב אחד שנגרג'ונה שזכה לכבוד גדול, קיבץ נדבות בקערה מהודרת משובצת באבני חן, אותה הוא קיבל מאחד המלכים. הגנב חמד את הקערה, ותיכנן לגנוב אותה. בגלל כוחותיו העלטבעיים, ידע נגרג'ונה את כוונתו של הגנב שעקב אחריו. כאשר התכונן נגרג'ונה לשנת הלילה הוא זרק את הקערה. הגנב שלקח את הקערה, נדהם על צעדו זה של נגרג'ונה, ושאל אותו לפשר מעשהו. נגרג'ונה הסביר שהתודעה של הגנב יקרה יותר מקערה זו. הגנב רוצה לקחת חפץ בעל ערך ארעי, אך לתודעה שלו יש ערך אבסולוטי. בגלל הקשר הקרמאטי ביניהם, התעורר הגנב לעוצמת הדהרמה וביקש מנגרג'ונה הדרכה. נגרג'ונה הסביר לגנב שהוא התרגל לדרכי העולם, ועליו לטהר את תודעתו. הוא יעץ לו להתבודד במערה, ולהתבונן , עד שכל מגרעות התודעה יצמחו מעל ראשו כקרניים. לאחר זמן מה ביקר נגרג'ונה את הגנב ושאל אותו איך הוא מרגיש. הגנב ענה לו שהקרניים שמעל ראשו גדלו. כאשר הורהנגרג'ונה לגנב לצאת מן המערה, ענה הגנב כי אינו יכול, מאחר והקרניים אינן מאפשרות לו לצאת. בשלב זה הורה נגרג'ונה לגנב להתבונן כיצד הקרניים נושרות מראשו.הגנב ציית , ולאחר זמן מה, כאשר נגרג'ונה ביקר אותו שוב, הגנב שמע רעם וקרניו נשרו, והוא יצא מן המערה. במקרה של הגנב, הקרניים, מגרעות התודעה, היא הדואליות של תודעתו, דואליות של אחיזה ודחיה, שלא אפשרה לו לצאת ממערת גופו ולהרגיש עצמו משוחרר. הוא לא יכול היה להשתחרר מכלוב גופו , מאחר והדואליות של אחיזה ודחיה, לא אפשרו לו זאת. כאשר מגרעות אלה נשרו, הוא השתחרר ויצא לדרך האמצע. זהו פירוש יוגי להבנה הפילוסופית. יש לזכור שרק רעיון פילוסופי המאוחד עם חוויה יוגית ישירה , מקבל עוצמה וכוח לשחרר את התודעה. אם הרעיון אינו מאוחד עם תרגול של התבוננות, הוא נותר בגדר רעיון. לכן פעמים רבות מזכירים את נגרג'ונה לא רק כפילוסוף, אלא גם כיוגי מיומן. ידוע גם שנהג לעשות מעשים על טבעיים, ומבחינת ההיסטוריה של הדהרמה חשוב לדעת שהוא קיבל את חוכמתו הנשגבת בדרך על טבעית. פירוש שמו של נגרג'ונה הוא גיבור ששזכה בכבוד מן הנאגאס, או גיבור משבט הנאגאס. על פי המסורת הוא קיבל את חכמת הפרג'נה פרמיטה מהנאגאס שחיו באגם תת קרקעי, כאשר הוא התבונן באחד המנזרים בהרים. הוא ראה את ארמון הנאגאס שהיה מתחת למים, ובעזרת כוחו המדיטטיבי ניכנס לארמון הנאגאס, וקיבל ישירות ממלך הנאגאס את ההדרכות על הפרג'נה פרמיטה.
ידועים סיפורים רבים על אנשים דגולים בדהרמה שקיבלו את התורות ישירות מיצורים שמיימיים, או מנאגאס.נגרג'ונה קיבל את התורה מיצורים השומרים על אוצרות מתחת לאדמה, במעמקי התודעה.
כאשר מתבוננים בהיסטוריה הבודהיסטית בעולם בני אנוש,פעמים מתבקש לתהות כיצד שורדת הדהרמה. הדהרמה בעולם זורמת כמים. כפי שלעיתים המים נעלמים בחולות, כך גם הדהרמה נעלמת, בעקבות תופעות הרסניות המתרחשות בעולם. למשך תקופה מסוימת קיימות שושלות רוחניות ומאוחר יותר גם הן נעלמות. במקרה של נגרג'ונה ניתן לראות שהדהרמה חוזרת לעולם שוב ושוב מעולמות שמיימיים או מעולמות מיסתוריים כמו עולם הנאגאס.
למרות שהדהרמה אינה קיימת בעולם באופן רציף, היא חוזרת לעולם בגלל מוטיבציה של מתרגלים., ולכן היא נשמרת כל העת באופן רציף.
לנגרג'ונה היו מורים והוא היה בקי ביותר בסוטרות, ויחד עם זאת, פוגשים את יכולתו למסור בצורה כה חדה מבריקה, עד שגם היום עבודותיו מצויות במרכזו של הלימוד הדהרמטי, במדינות בודהיסטיות רבות. ניתן לראות כיצד חוויה יוגית מעניקה למתרגל את חכמת האיחוד עם יצורים שמיימיים, או בעולם מקביל בעולם של נאגאס. איחוד זה מאפשר למעיין חדש של חכמה להיפתח בעולם הגשמי.
לא ידוע היכן התגורר נגרג'ונה, מאחר ומדינות רבות טענו שהן ארץ מולדתו . כן ידוע שהוא נחשב לאלכימאי מוכשר. נהגו לומר שהוא יכול היה להפוך אבנים לזהב, בגלל יכולתו הנדירה לתת הסבר לדברים פשוטים בצורה כה מבריקה, עד שאדם היה יכול לחוות את הדר הדהרמה.
נגרג'ונה הפך להיות הדמות הראשונה לאחר הבודהה, שהפכה לדמות מרכזית בדהרמה, ומעמד זה קיים עד היום. רצוי לזכור שעד הופעתו של נגרג'ונה היו מורים גדולים בדהרמה, שהגיעו לחירות. אך מאחר והמטרה המרכזית של המורים הקודמים הייתה שימור חוכמתו של הבודהה, התורות שהתפתחו לאחר מכן פחות נשמרו, ונעלמובעולם בני אנוש. אך המורשת של תורות אלה לא נעלמה. החוויה של נגרג'ונה ושל יוגים אחרים ממחישים שכל התורות אינן נעלמות, אלא נשמרות בעולמות שמיימיים, או בעולמות של נאגאס. הן ממתינות לזמן הנכון בו יצור מתאים כמו נגרג'ונה, או תלמיד אחר שיהיה תודעתית פנוי מספיק לקבל את החכמה של אותם מורים קדומים, בצורה ישירה ותמציתית מאלים, מנאגאס, או מיצורים מעולמות אחרים.
היכולת של הדהרמה לשמור על עצמה הינה בלתי נפרדת מההבנה הנכונה של ההיסטוריה הבודהיסטית. כל סיבוב היסטורי של גלגל הדהרמה, היא חוזרת שוב ושוב לעולם. לזמן מה מפסיקים לראות אותה בעולם הפיזי ונדמה שהיא נעלמה, אך היא חוזרת כמי הנחל שחלקם מתאדים והופכים לעננים חלקם חודרים מתחת לקרקע ומאוחר יותר חוזרים ומתגלים במקום בו נחפרת באר.
סיפור חייו של נגרג'ונה מזכיר לנו שהדהרמה המבוססת על מעשה טוב וחכמה, אינה נעלמת לעולם. היא מופיעה בעולם השמיימי או בעולם הנסתר כאשר ישנו אדם המוכן לחפור באר, המוכן לאסוף את מי הגשמים היורדים מן השמים. הדהרמה העתיקה, הדהרמה של המורים שהגשימו אותה חוזרת לעולם. הדבר יכול לקרות באיחור של אלפי שנים, אך הוא קורה.
