ראש בריא הוא אוקיינוס של שלווה. אחת מתנועותיו הנהדרות שניתן לתרגל היא ”נגיחה ברוח“. אין להתבלבל ולחשוב שמהות התנועה היא הכאה, אלא יש לבצעה בתור שעשוע, בדומה לתנועת כפותיו של חתול שמנסה לתפוס כדור צמר. הנעה כזו של הראש מורידה עומס מהצוואר ומהעיניים. ניתן לבצעה תוך כדי תזוזה, עמידה במקום, ישיבה או שכיבה. בזמן התרגול הפנימי, תמיד יש להוריד עומס ולחץ מהראש. לשם כך, עלינו לראות שאנרגיה, מיומנויות תנועה וכישורי חשיבה בהירה שאנחנו מפתחים נשמרים לא בתוך ראשינו, אלא בתוך סיר הבישול בבטן התחתונה, שבו מתבשל תבשיל ההארה. במהלך אימונים גופניים, עלינו ללמוד להעביר מהראש אל הבטן את מרכז השליטה יחד עם יכולתו לחשוב, לשמוע ולהפעיל את כוח הרצון. לשם כך, אנחנו יכולים לדמיין בבטן התחתונה את הפנים שלנו או של אל או אלה שומרים שאיתם אנחנו מזדהים. דבר זה יספק את התחושה של ”ראש שקט“, הנחוצה לתרגול יעיל.

הנגיחה ברוח מזכירה גם תנועות מטאטא בידיו של מנקה שמפנה פסולת רגשית. לעיתים קרובות מבוגרים נוטים להפחיד את הילדים ולומר: ”אם לא תלמדו תהיו מטאטאי רחובות“. לא נראה שהאיום מגדיל משמעותית את מספר הילדים שרוצים ללמוד. אולי הרעיון של עבודה בחצר מוצא חן בעיני ילדים כי היאמקום שמושך אותם בזמן שהם מכינים שיעורי בית.

ללא מטאטאי הרחובות, למה היו הופכים הרחובות? ניתן לומר שדמותו של המנקה היא סמל לשליט נסתר – גאורגיוס הקדוש, שמביס את הדרקון המרושע של ליקוי החמה. אם נביט בייצוגו של קדוש זה, נוכל לדמיין בידיו מטאטא במקום חנית, פסולת מפוזרת ברחובבמקום דרקון, וסינר ניקיון במקום שריון. רק סוסים לבנים חסרים לעובדי הניקיון כדי שיכירו בהם כמלאכים שמושיעים מן החושך, אך את הסוס הלבן רואה רק מי שרואה נכוחה.

נגיחה ברוח בסגנון ”המטאטא של מטאטא הרחובות“ מצריכה היצמדות לעקרון השמירה על שלווה פנימית. יש לנגוח ברוחות שמטרידות את התודעה, ולהשליך מעלינו תשוקות ודאגה. אין להיסחף בתנועות עצמן פן ניקלע למצב של אדם שרוצה להירגע, אך הופך למתוח אף יותר.

יחד עם עמיתי, בחור מדוכדך, עבדתי על גג מועדון נרחב ושטוף אור שמש. טאטאנו עלים יבשים, והסרנו בשטיפה לשלשת יונים דבוקה לטיח. לקראת הצהריים החום נהיה כמעט בלתי נסבל. כל עשר דקות הפכתי על עצמי דלי מים בלי להוריד את החולצה, אך הדבר עזר לזמן קצר בלבד. החלטנו לעשות הפסקה, והתיישבנו בצל, ובזמן שאכלנו את הכריכים שלנו נקשרה בינינו שיחה בנושא רוחניות. אולם, בתגובה כבר למילותיי הראשונות בן-שיחתי הביט בי ואמר בלגלוג: ”הנה אתה מדבר על חוכמה, ומה הקשר שלך אליה? חכם אמיתי לא היה מתעסק בניקוי עלים וקקי של יונים על הגג הזה. חכם אמיתי יושב בנחת, והעולם מסתובב סביבו“.

על אף שיכולתי לדמיין בקלות חכם מנקה גג, קיבלתי את דבריו של עמיתי כנכונים עבורי, שהרי העבודה על הגג עוררה בי עניין בשעות הראשונות בלבד, ועכשיו, פשוט התייסרתי עקב חום בלתי נסבל. חשבתי שגם לא חכם, אלא אדם שמתמיד בחיפוש אחר עבודה, מסוגל למצוא משימה פחות מייגעת. כשוודאתי שעל עמיתי לא מוטלת אחריות עבור נוכחותי במקום העבודה, נפרדתי ממנו לשלום, וחזרתי הביתה. השארתי אותו מופתע קלות. הדרכותיו מצאו בי מאזין שהוא לא ציפה לו.

ובכל זאת, אני חושב שחוויית ניקוי הגג תרמה רבות ליכולתי ”לנגוח ברוח“. התודעה לא צריכה להיצמד אל פעילות החושים ולדבוק בה. התודעה צריכה להתבוננן בתחושות ברוגע ובאי-תשוקה, ולהיות קורת גג לתופעות הקיום, שאותה יש לנקות מעלים יבשים של תשוקות ולשלשת יונים של שביעות רצון עצמית.

זהו פרק שמונים ואחת מתוך "אלים רדומים" מאת ולדימיר פיאצקי, בתרגום לעברית מאת חנן פיאצקי, בעריכת סמדר פיאצקי. ספר זה מוקדש ברובו לסוגיות בתהליך ההזדקנות בראי הדהרמה הבודהיסטית.

למידע נוסף וליצירת קשר עמנו:

http://www.three-vajras.com/he/ 

https://www.facebook.com/mudrayoga.israel

https://youtube.com/@100Rivers.School