April 11, 2026
  • Biography
  • History
  • Legend
  • Meditation
  • Philosophy
חייו של הבודהה שאקיימוני (מהדורה שנייה)

פרק 14


מאז שיצא מוניטין לבודהה ולקהילתו, בקרב הפרושים הלכו והתפשטו שמועות שווא שהתערבבו עם האמת. על כן, פרושים רבים שרצו להכיר את תורתו של הבודהה ממקור ראשון, פנו אליו בשאלות.


"שמעתי שתורתך שוללת את כל הדברים באשר הם. האם זה נכון?"


"לא נכון. מי שדוחה את ערכם של מעשים טובים לעולם לא ישתחרר מסבל".


"אומרים שאתה טוען שהתודעה נעלמת יחד עם מות הגוף, כמו להבת אש הנעלמת עם הפיכת העצים לאפר".


"גם זה לא נכון, ידידי. העצים שעליהם אני מדבר אינם הגוף, אלא תשוקות, ואילו להבת האש אינה התודעה, אלא סבל. כאשר העצים הופכים לאפר, להבת האש נכבית. כאשר התשוקות דועכות הסבל שוכך".

"סונאקהאטה, שלמד אצלך, טוען שאין אלים ואין ברכות בתורתך".


"הוא אכן טוען כך. מדוע? בגלל התנשאות, שתלטנות, טינה וקנאה, סונאקהאטה עזב את הקהילה. סונאקהאטה רצה לפגוש אלים זוהרים ולשמוע את קולם, אבל לא הצליח. ולמה הוא נכשל? אלים זוהרים הם הרגשות האינסופיים: רצון טוב, חמלה, אי-תשוקה ושמחה בשמחת הזולת. קולותיהם מדריכים בני אדם לסור מרוע, לעשות טוב, ולטהר את התודעה. כיצד יכול היה סונאקהאטה הרגזן והקנאי לפגוש את האלים הזוהרים ולשמוע את קולם? מהסיבה הזו הוא טוען שאין אלים ואין ברכות בתורתי".


"ספר לי בבקשה מה קורה למואר לאחר מות הגוף. האם הוא נעלם במימד האין? האם הוא מגיע לעולמו של ברהמה?"


"גורלו של המואר לאחר המוות נסתר הן מבני האנוש הן מן האלים. תודעת המואר דומה לאוקיינוס, שנשגב מבינתם של היצורים החיים בו."


"זאת אומרת, המואר לא מתגלה לאחר מות הגוף?"


"למעשה, המואר מופיע בכל אחד מן העולמות כרצונו ולטובת היצורים, ובאותו האופן המואר לא כבול אל אף אחד מן העולמות, והוא עוזב אותם כרצונו. לכן אי אפשר להגדיר עולם כלשהו כמקום הימצאותו של המואר".


"דוודאטה אומר שתורתך עתידה להידרדר. היא רכה מדי, ולכן לא תשרוד".


"תורתי נשמרת לנצח בעולמות העליונים משום שתושביהם ניחנו במוסר ובחוכמה גבוהה. אמנם יצורים בעולם הגשמי סובלים ממגרעות רבות, ולא מסוגלים לזכור את תורתי לאורך דורות, אך בכל פעם שהתורה נחלשת מוארים מתגלמים בעולם הזה כדי לבסס אותה שוב. אינספור בודהות באו לפני, ואינספור בודהות יבואו אחריי".


חייו של הבודהה שאקיימוני (מהדורה שנייה)

כל הזכויות שמורות 2026, ישראל

© ולדימיר פיאצקי

© מאה נהרות Hundred Rivers

בכתיבת ספר זה השתתפו ולדימיר פיאצקי, חנן פיאצקי, סמדר פיאצקי, יהודית זבולון ושרה מגן.


54