תולדות הבודהיזם
הרצאה 9 – מהאפריניבאנה
הרצאה זו תיוחד לימיו האחרונים של הבודהה בעולם הגשמי, והיא מבוססת על מהאפריניבאנה סוטה, המתארת את כניסתו של בודהה שקיימוני לנירוונה.
כאשר הזדקן הבודהה, הוא חש קושי להמשיך בנדודיו. בשל עזרת ידידו ומשרתו אננדה הוא הצליח להתמודד עם מצבי חולי, שהיו רבים מפאת גילו. בסוטות מתואר כיצד ביקש הבודהה מאננדה לתת במקומו דרשה לאנשים שפנו אליו, מאחר ולא חש בטוב. למרות קשיים שהיו לו במערכת העיכול, הוא המשיך לתפקד. יום אחד כאשר התבונן הבודהה ליד קברה של אימו של מיגארה, הופיע לפניו שד רע שמסר לו כי מותו מתקרב.באותה תקופה נודע לו ששריפוטרה ומאודגליאיאנה עזבו את העולם הגשמי. הוא החליט להשתמש בכוח היוגי שלו, על מנת להישאר זמן נוסף בעולם, על מנת לתת הדרכות אחרונות לסנגות השונות ברחבי הודו. מטרתו הייתה לקדם את האחדות בין הסנגות, ולסייע להן להישאר בדרך הנבונה, לאחר שהוא יעזוב את העולם הגשמי ,על מנת שלאחר מותו הן תוכלנה לקבל החלטות נכונות. בודהה נהג לתת הדרכות בהן הוא הסבירשבעודו חי פונים אליו האנשים עם כל השאלות והספיקות, אך כאשר יעזוב את העולם, יהיה עליהם לשאול את הדהרמה, לשאת את מנורת הדהרמה, שתאיר להם את הדרך. כאשר הגיע אליו השד הרע אמר לו הבודהה שעדיין לא בשלה השעה לעזוב את הגוף, אלא בעוד שלושה חודשים. אירוע זה חשוב מבחינת הבנת הדהרמה, ומבחינת כוחות יוגיים. בסוטרה מסופר שהשד הרע אמר לבודהה שהוא הרי החליט להישאר בעולם כל עוד הוא יסובב את גלגל הדהרמה, כדי לבנות את הסנגה הנבונה, והרי את כל אלה הוא כבר עשה. הוא סובב את גלגל הדהרמה, ובנה סנגה נבונה, ולכן הגיע זמנו לעזוב את העולם. הבודהה השיב לו שהוא זקוק לשלושה חודשים על מנת להשלים את עבודתו. הבודהה השתמש באותו כוח בו השתמש השד הרע. השד הרע היכיר בעבודתו של הבודהה שסובב את גלגל הדהרמה, ובנה סנגה נכונה, והבודהה השתמש בהכרה זו של השד הרע על מנת להאריך את חייו לצורך השלמת משימתו. הבנה זו הינה חשובה מבחינה יוגית. כאשר השדים מתקרבים אלינו, הם תמיד מציגים בחירה: לפחד מהם ולהיכנע לפחד, או להשתמש בכוחם ולהפוך אותו לנגיש עבורנו. על יוגים לדעת, שכל הופעה של כוחות עליונים או כוחות לא טהורים, כוחות של שדים, ניתן לראות את בכוחות את כוחות התודעה שלנו, הזמינים לשרת אותנו. במקרה של כוחות טהורים ,השרות הזה זמין וקל, ובמקרה של כוחות לא טהורים, יש להשתמש בכוחות אלה במיומנות וביושר מבלי להתפתות להם.במקרה זה כוחות אלו הופכים להיות משרתי הדהרמה. אפשר גם לראות אותם כשרברבים של הדהרמה, הפותרים בעיות טכניות קשות. למרות שהיה זה שד רע המוסר את מועד המוות, דווקא כוחו הפך לברכה והאריך את חיי הבודהה בשלושה חודשים מאחר וכוונתו הייתה נכונה. בודהה לא ניזקק ליותר מהזמן עליו החליט. הוא האריך את חייו בדיוק בזמן לו היה זקוק כדי להשלים את משימתו. לאחר שלושה חודשי עבודה אינטנסיבית ביותר, במהלכה ביקר הבודהה בסנגות רבות, ונתן דרשות שעסקו בהתנהגות הנזירים. אחת הדרשות עסקה בדרך להחליט מה היו מילותיו של הבודהה, כשהוא כבר לא יהיה בעולם. הבודהה אמר שהדרך להחליט אם דברי הבודהה , הדברים נכונים היא לבחון אם תוכנן נכון, ולא חשוב מי אמר אותם. זה יכול להיות אדם לא משכיל אך אם הוא אומר דברי אמת, דברי חכמה, הרי אלה מילותיו של הבודהה. וגם אם הבודהה אומר דברים שגויים, אין להתייחס אליהם כאל דברי הבודהה. הבודהה הסביר לנזירים שעליהם לחיות בשלווה ובידידות, ואל להם להתווכח על דברים פעוטים , ועליהם לשמור על אחדות ועל ערכים גבוהים בדהרמה, ואל להם לפתח מריבות על עניינים קטנוניים. אחרי שנתן דרשות חשובות אלה, הגיע הבודהה בליוויו של אננדה ליער במקום הקרוי קוסינארה שתושביו היו נאמנים לבודהה, ובו רצה לסיים את חייו. אננדה שהתרגש מאד, וניסה ככל יכולתו לדחות את מותו של הבודהה ושאל אתהבודהה מדוע בחר לסיים את חייו במקום שאינו מפורסם, ביער. הוא המליץ לו לעבור למקום גדול וידוע כמו וורנסי.האמונה הרווחת הייתה שמי שנפטר בוורנסי עולה לשמים. הבודהה השיב לאננדה שהכול משתנה. קוסינארה הייתה בירתה של אימפריה, והיו שומעים בה את קולות הפילים של צבא המלך, את קולות הסוסים, וקולות של המוני אנשים, שנכנסו ויצאו ממנה. במקום זה הוא עזב את העולם הגשמי פעמים רבות, והפעם האחרונה הייתה כאשר היה הוא מלך האימפריה שבירתה קוסינארה. הוא המשיך ואמר שהיה במקומות רבים, וכי אינו רואה מקום נוסף בו עליו להיוולד. הוא השלים את משימתו בעולם הגשמי, וזוהי לידתו האחרונה בעולם הזה. הבודהה המשיך ואמר שגם כאשר הוא מתבונן בעולמות של אלים סמסריים , הוא אינו רואה מקום בו עליו להיוולד, מאחר והשלים את עבודתו בכל הסמסרה.במהאפריניבאנה עוד מתואר שהבודהה שכב בין שני עצי מנדראווה הדומים לעץ האלמוגן שיש לו פרחים אדומים. פרחיו האדומים של המנדראווה, נשרו על הבודהה, וציננו והרגיעו את גופו, שסבל מחום גבוה, בגלל מחלתו. ברגעיו האחרונים, הגיע אל הבודהה, סובהאדה שמו, סגפן שפעמים רבות פנה אל הבודהה בבקשה ללמוד ממנו, אך לא התמיד בפגישות עימו ולא תרגל ברוח הדרכותיו. מה שהעסיק אותו היה מי מהמורים אמר דבר נכון או לא נכון, או מי מהמורים נחשב למורה טוב, או מורה רע. אננדהסרב לבקשתו של סובהאדה לגשת אל הבודהה, בגלל מצבו הרפואי. למרות כל הפצרותיו של סובהאדה, סרב אננדה לבקשו. הבודהה בעין החכמה שלו, ראה שסובהאדה היה כבר בשל לקלוט את הדהרמה. הוא קרא לאננדה וביקש ממנו לאפשר לסובהאטה לגשת אל הבודהה. אננדה ציית. סובהאדה ניגש אל הבודהה והמשיך להטרידו בנושאים חסרי החשיבות , כפי שנהג לעשות מאז ומתמיד. הוא שאל את הבודהה את השאלה שתמיד נהג לשאול: יש מורים שמלמדים כך, ויש מורים שמלמדים אחרת. מי מהם צודק, ואולי הם צודקים רק חלקית. הבודהה הורה לו להפסיק לעסוק בשאלות אלה,והשיב שיהיו המורים האלה מוארים ויהיו צודקים , או שהם אינם מוארים ואינם צודקים כלל, או שהיו צודקים חלקית וחלקית אינם צודקים. כל אינם חשובים. הוא הורה לו להקשיב לדהרמה שהוא מוסר לו. הבודהה מסר לו את ארבע האמיתות, ואת הדרך המתומנת, והסביר לסובהאדה שהיכן שימצא תורות אלו, היכן שימצא איחוד של חכמה ומעשה טוב, זו הדרך הנכונה. היכן שלא ימצא תורות אלה , הרי זו אינה הדרך הנכונה, וזאת מבלי להתייחס למי המורה. הפעם כשסובהאדה שמע את דברי הבודהה, התעורר ליבו. הוא הפך להיות התלמיד האחרון שקיבל חניכה מהבודהה, וניכנס לדרך של תרגול רציני. ההיסטוריה של סובהאדה מרגשת, מאחר וניתן לראות אנשים רבים המסתובבים סביב הדהרמה, נוגעים בה, אך מחפשים תורה טובה יותר, עוזבים אותה וחוזרים. הם מזכירים את סובהאדה שהבשיל רק ברגע האחרון. חשוב לזכור שרוב האנשים אינם מתעוררים, אך תמיד קיימת האפשרות שיום אחד , בחיים האלה, או בחיים הבאים הם יבשילו, וליבם יתעורר. החשוב הוא שיחזרו לאיחוד של חכמה ומעשה טוב. איחוד זה יאיר בסופו של דבר את ליבו של האדם.
כאשר עזב הבודהה את גופו, ביקשו אנשי קוסינארה לשרוף את גופתו כנהוג, ולכבד את שיירי גופתו, אותם שמו בכד ענק עם שמן. הם הכינו את עצים בעלי ניחוח. במשך שלושה או ארבעה ימים הם לא הצליחו לבצע את פעולת השריפה בגלל גשם חזק שירד, שלא אפשר לבצע שום פעולה מחוץ לבית. מהאקסאפה, הסגפן שהפך להיות ראש הסנגה הראשון אחרי הבודהה, ראה סגפן שעבר עם פרח אדום של עץ המנדרווה. מהאקסאפה שאל את הסגפן מהיכן הפרח , והסגפן שלא השתייך לסנגה של הבודהה השיב לו שהסגפן הגדול , הבודהה הגיע לנירוונה. הוא עוד סיפר שלקח את הפרח כקמע. כך נודע למהאקסאפה על הפרינירוונה של הבודהה. הוא קרא לנזירים שליוו אותו , ולאחר כארבעה ימים הגיע לקוסינארה. מהאקסאפה הינחה את טקס שריפת הגופה. לאחר שריפת הגופה הגיעו שליחים של המלכיםוהתומכים של הסנגה הבודהיסטית. כל אחד מהם ביקש מעט אפר מהמדורה ששרפה את הגופה, על מנת לבנות סטופה, המבנה בו שומרים את הקדושה, ואת שיירי האפר מחלקים לעשרה חלקים בין כל מי שמבקש לבנות סטופה.
ברגע בו עזב הבודהה את גופו, יחד עם הרגשת הצער על האובדן עליו, חשו הנזירים שלווה על כך שהבודהה הותיר להם דהרמה שלימה, מה שגרם להם להרגיש שהבודהה איתם בצורה של גוף חסר צורה, בצורה של דהרמה. הם שמרו על השלווה, ובאותו רגע חשו עד כמה הדהרמה של הבודהה חזקה ומפוארת כי הסנגה לא הדרדרה, והנזירים המשיכו את התרגול המוביל לחירות.