תולדות הבודהיזם
הרצאה 4- אלוף ומטפל Sariputra Maudgalyayana
הרצאה זו תיוחד לשני תלמידים מבריקים ומובילים של הבודהה. אלה הם שריפוטרה ומהאמודגלנה בסנקסקריטית. בשפת הפאלי הם קרויים סריפוטה ומהאמוגאלאנה.
יש לציין כי מאחר וחלק מהסוטות נכתבות בשפת הפאלי וחלק נכתבות בסנסקריטית הגיית השמות שונה.
שריפוטרה ומאודגליאיאנה שהיו חברים ומגיל צעיר חיפשו את האמת, ולמדו אצל מורים שונים. כשהיו בני 30 הם למדו אצל מורה מהאסכולה הסקפטית, שדמתה לאסכולות הסקפטיות ביוון העתיקה. אחת מהן היא האסכולה הסקפטית של סוקרטס שלמדה להטיל ספק בכל דבר, וללמוד את הדברים באמצעות בדיקת יציבותם. האסכולה הסקפטית דגלה בבדיקת ההבניה הפילוסופית של התופעות, עד שהיא הורסת אותה, כשהיא מגלה שאסכולה זו מגיעה למסקנות פילוסופיות, המצויות בניגוד לעצמה. זאת הייתה שיטתו של סוקרטס. כאשר הגיע אליו אדם עם ידע פילוסופי בו האמין , והיה משוכנע באמיתותו, נהג סוקרטס לשאול את האדם שאלות המבררות לעומק אתטענתו של האדם , ומגלה שהאדם מבסס את ראיית העולם שלו על ניגודים, ואז האדם גילה שטענתו בה היה משוכנע לא היה נכון. בדרך זו השתחרר מאשליה.
ראוי לציין שסוקרטס העריך מעשים טובים ומעולם לא שלל את ערכם, מה שהפך אותו לא רק לפילוסוף גדול, שהורס לאחרים את השעשועים הפילוסופיים שלהם, אלא גם פילוסוף המלמד אנשים לחשוב, ולחשוב על איכויות טובות.
זו הייתה האסכולה בה שריפוטרה ומאודגליאיאנה למדו, אך הם לא היו שבעי רצון. הם רצו להגיע למצב לו הם קראו מצב נצחי. הם רצו להגיע למצב בו התודעה תוכל להתגבר על המוות. הם לא מצאו את מה שחיפשו. והבטיחו האחד לשני שבמידה ואחד מהם ישיג מטרה זו , הוא מיד יקרא לחברו, על מנת שילכויחד בדרך זו.הרבה לא ידוע על שריפוטרה מלבד העובדה שהוא כמו מאודגליאיאנה הגיע ממשפחה של ברהמינים, משפחה של מלומדים. מסופר שעורו של מאודגליאיאנה היה שחום עם גוון כחול כלוטוס כחול, וכנראה נולד למשפחת ברהמינים מדרום הודו , בה היו שבטים שחורי עור. מסופר גם שעורו של שרפוטרה היה בהיר, וכנראה מקורה של משפחתו היה מאזורים צפוניים של הודו.
שני החברים טיילו ממקום למקום ויום אחד פגש שריפוטרה את הסגפן אסג'י, שהיה אחד מחמשת הסגפנים שליוו את הבודהה, למדו אצלו וקיבלו את הדרשה הראשונה בפארק הצבאים. המלומד מבין חמשת הסגפנים היה אסג'י, שגם היה המנהיג שלהם. יום אחד הלך אסג'י לקבץ נדבות בכפר. כאשר ראה אותו שריפוטרה הוא התקרב אליו ואמר לו שהוא רואה את פניו המקרינות אור ומבטו השקט. הוא שאל אותו אם מצא את התודעה הנצחית ומי המורה שלו. אסג'י אישר שאכן מצא את המצב הנצחי וכי המורה שלו הוא בודהה שקיהמוני. שריפוטרה שאל את אסג'י מה מלמד אותם המורה, ואסג'י ענה כי עדיין אינו בשל להעביר לו את תורתו של הבודהה. שריפוטרה לא וויתר והפציר באסג'י לענות על שאלתו. אסג'י מתרצה ומספר שמה שמלמד המורה שלו הוא, שכל דבר שנולד גם ימות, וכל דבר שיש לו סיבה ייעלם.
במקום שמילים אלה יובילו אותו לפסימיות הן גרמו לו לשמחה עמוקה. הוא גילה שאסג'י מסר לו תובנה כה משמעותית בצורה כה ישירה ופשוטה מלב אל לב, עם פנים מוארות. הוא מסר לו שהתודעה הנצחית נמצאת מעבר לעולם הלידות והמיתות. אין אפשרות למצוא אותה לא בגוף, לא ברגש ולא בדבר אותו ניתן לתפוס באמצעות החושים. כל דבר שנולד וקיבל צורה, ייעלם. אך התודעה אינה כפופה ללידה ומוות. היא אינה מקבלת תכונות של הקיום הפיזי, והיא גם אינה נהרסת. זה מה שגילה שריפוטרה במילותיו של אסג'י. הוא גילה את התודעה הנצחית אותה אין אפשרות לראות, אך היא קיימת. היא נוכחות אותה הקרין אסג'י. למשמע הדברים, חש שריפוטרה ברק, והערכה גדולה. הוא הלך למאודגליאיאנה, והודיע לו כי מצא את התודעה הנצחית. הלכו השניים מיד אל הבודהה, ומאז ועד סוף חייהם הפכו להיות גורם מרכזי בחיי הסנגה. התפתחותם הרוחנית הייתה כה גדולה עד שבתוך זמן קצר מאד הם קיבלו את כל תורותיו של הבודהה, והמשיכו להגשים אותן קרוב לחמישים שנה. הם היו יד ימינו ויד שמאלו של הבודהה, ובדרך כלל פעלו במשותף. הבודהה נהג לתת לשריפוטרה שיכולתו הפילוסופית הייתה גבוהה ביותר להדריך תלמידים חדשים בהגיעו ללמוד דהרמה. יכולתו הפילוסופית הייתה גדולה יותר מזו של הבודהה, ולכן נהג הבודהה לקרוא לו אלוף , המוביל את כל התורות הפילוסופיות באופן שיטתי ומעמיק עד שהתלמידים הפנימו אותן. מקריאת הסוטרות, ניתן להבחין בהבדל משמעותי בין הדרשות אותן נתן הבודהה לבין הדרשות אותן נתן שריפוטרה. הדרשות של שריפוטרה היו המדויקות ביותר אותן ניתן למצוא. הוא נהג לקחת את תורותיו של הבודהה ולתת להם צורה מעודנת אסתטית ומדויקת. בודהה נהג להמליץ לתלמידיו להקשיב לשריפוטרה. הוא גם אמר שיכולת ההתבוננות של שריפוטרה כה חדה, עד כי כאשר הוא חווה חוויות מדיטטיביות, הוא אינו נסחף אחריהן , אלא מנתח אותן, ומפענח אותן.
כאשר חווה חוויות עליונות, הוא נהג תמיד לבחון אותן בעין ביקורתית. הוא בחן את הסיבות להופעת חוויה ספציפית, ואת העיתוי להופעתה. גם כאשר הוא ניכנס למצבי תודעה הגבוהים והנעימים ביותר, הוא לא נאחז בהם. הוא ניכנס בקלות למצב תודעה, וגם יצא ממנו בקלות. הוא נותר חופשי ללא תלות באיזה מצב תודעה הוא חווה. עבורו כל החוויות האלה דמו לחדרים אליהם הוא ניכנס ויצא כבעל הבית. הוא לימד את תלמידיו לפתח את כוח הזיהוי שלהם, על מנת שיוכלו לראות את מצבי התודעה שעולים ויורדים, ולא להיאחז בהם, בין אם נעימים או אינם נעימים. כאשר אדם אינו נאחז במצבים נעימים, הוא בקלות יכול לא להיאחז במצבים שאינם נעימים, ואם הוא נאחז במצבים נעימים קשה להשתחרר ממצבים שאינם נעימים.
אם שרפוטרה היה אלוף, והוביל את הסנגה ולימד את הנזירים באופן סיסטמתי , הרי מאודגליאיאנה נחשב בהיסטוריה הבודהיסטית לאחד היוגים הגדולים, ולאחד הקוסמים הגדולים. הוא בקלות ניכנס לעולמות של אלים, ראה אותם, ודרש להם. הבודהה קרא לו מטפל התלמידים. אם שריפוטרה לימד את התלמידים הרי מאודגליאיאנה ליווה אותם בדרך הרוחנית, וסייע להם להתגבר על כל המכשולים הפנימיים. בעצם שריפוטרה הכין את התלמידים ונתן להם חינוך יסודי ביותר, בעוד מאודגליאיאנה היווה בית ספר גבוה לידע ישיר של העולמות הגבוהים.
מאודגליאיאנה דרש לא רק לאלים אלא גם לשדים, וידע להרגיע אותם. ישנו סיפור המדגים את הקשר בין שריפוטרה למאודגליאיאנה. שריפוטרה ישב תחת עץ במדיטציה, ומאודגליאיאנה ראה שד ענק שהתקרב עם מוט ברזל לשריפוטרה ועמד להכות במוט בראשו של שריפוטרה. מאודגליאיאנה הגיב מיד בצורה דקה, החליש את עוצמת המכה וגרש את השד. כאשר שאל את שריפוטרה כיצד הוא מרגיש, שריפוטרה השיב כי בזמן המדיטציה ראשו כאב, אך אחר כך הכאב חלף באופן פתאומי.
קיים סיפור אחר בו מאודגליאיאנה ראה יצור שגופו זרח כגופו של אל, אך פיו היה מלא תולעים. מאודגליאיאנה שאל אותו כיצד הוא מסביר את מצבו. היצור ענה לו שהוא עשה מעשים טובים רבים, אך דיבורו היה קלוקל, והוא חי בין שני עולמות: הוא באופן חלקי חי בעונג, וחלקית הוא סובל.
בעודה חיה, לא אהדה אימו של מאודגליאיאנה את הדהרמה הבודהיסטית ולא את חסידיה. כאשר הגיע מאודגליאיאנה לביתה לבקש נדבה, היא גרשה אותו מביתה בקללות. מאודגליאיאנה עזב את ביתה בעצב, והבודהה הרגיע אותו ומסר לו כי מאחר והיה סבלני ליחסה אליו, הוא יוכל לסייע לה, וכך מאודגליאיאנה שחרר אותה מהגיהינום אחרי מותה. מאודגליאיאנה ושריפוטרה נפטרו כמעט באותו זמן. בשפה הבודהיסטית מתארים את עזיבת גופם ככניסתם לנירוונה, כשנה לפני כניסתו של הבודהה לנירוונה. עם כל שלוותו של הבודהה הוא ביטא צער על מותם של מנהיגים כאלה לסנגה ,שהם ככוכבים בשמי הבוקר, המופיעים לעיתים רחוקות, וכה מצער שהסנגה נותרה ללא הנהגתם. הם היו בני יותר משמונים שזהו גיל מבוגר מאד בהתייחס לתקופה בה חיו. ניתן לומר שכל פעולת הסנגה של הבודהה נתמכה תמיד על ידי שניהם. הם עבדו בסנגה ללא לאות וכל נזיר או נזירה שהיו זקוקים לעזרה והדרכה בתרגול, מצאו אותה אצל שניהם. שריפוטרה ומאודגליאיאנה הותירו בדהרמה הבודהיסטית לא רק את ההסטוריה האישית המבריקה שלהם, לא רק את ההסטוריה של הקמת הסנגה. בגלל תכונותיהם האישיותיות השונות, ובגלל ההבדל במומחיות הדהרמטית שביניהם, למרות שהיו חברים טובים, הם הותירו את עקרון האיחוד. שריפוטרה הדגיש את הלימוד השיטתי , הניתוח והריכוז ואילו מאודגליאיאנה בכוח החזון שלו, בכוח המיסטי שלו היה קודם כל יוגי שלא היו גבולות ליכולתו לראות את הדברים. הוא היה אל בגוף חי. שתי יכולות אלה השלימו האחת את השנייה בדהרמה הבודהיסטית. מאז והלאה נותר בדהרמה הבודהיסטית האיחוד בין מחשבה רחבה אנליטית חדה, וכוח של תודעה חופשית, המגלה לאדם עומק לא יאומן של העולם שסביבו, עומק המגלה לאדם שהעולם שלנו אינו שטוח, הוא מלא אלים ושדים ואפשר לדרוש גם להם. זהו האיחוד ששמר תמיד על הדהרמה הבודהיסטית ממכשולים, כפי ששמרו שריפוטרה ומאודגליאיאנה . אלה היו תכונות של ידע עמוק, ראייה של מדענים, וראייה בודהיסטית , והידע לראות ולהשתמש בראייה על טבעית של עולמות שמיימיים.
ראוי לשמור על הברכה ששריפוטרה ומאודגליאיאנה העניקו לסנגה הבודהיסטית. ראוי לזכור שכאשר תודעה רחבה, תודעה חוקרת המלאה בכוח הזיהוי , מתאחדת עם כוח האמונה הנכונה, שתיהן סוללות את הדרך להצלחה.
*להעמקת הידע על שריפוטרה ומודגליאיאנה מומלץ לצפות בסרטון על האזהרה לשד הרע. הקישור לסרטון:
https://youtu.be/g-vWhU_hMes?si=4NklXTyxKwPymF29
Author
תולדות הבודהיזם
הרצאה 4- אלוף ומטפל Sariputra Maudgalyayana
הרצאה זו תיוחד לשני תלמידים מבריקים ומובילים של הבודהה. אלה הם שריפוטרה ומהאמודגלנה בסנקסקריטית. בשפת הפאלי הם קרויים סריפוטה ומהאמוגאלאנה.
יש לציין כי מאחר וחלק מהסוטות נכתבות בשפת הפאלי וחלק נכתבות בסנסקריטית הגיית השמות שונה.
שריפוטרה ומאודגליאיאנה שהיו חברים ומגיל צעיר חיפשו את האמת, ולמדו אצל מורים שונים. כשהיו בני 30 הם למדו אצל מורה מהאסכולה הסקפטית, שדמתה לאסכולות הסקפטיות ביוון העתיקה. אחת מהן היא האסכולה הסקפטית של סוקרטס שלמדה להטיל ספק בכל דבר, וללמוד את הדברים באמצעות בדיקת יציבותם. האסכולה הסקפטית דגלה בבדיקת ההבניה הפילוסופית של התופעות, עד שהיא הורסת אותה, כשהיא מגלה שאסכולה זו מגיעה למסקנות פילוסופיות, המצויות בניגוד לעצמה. זאת הייתה שיטתו של סוקרטס. כאשר הגיע אליו אדם עם ידע פילוסופי בו האמין , והיה משוכנע באמיתותו, נהג סוקרטס לשאול את האדם שאלות המבררות לעומק אתטענתו של האדם , ומגלה שהאדם מבסס את ראיית העולם שלו על ניגודים, ואז האדם גילה שטענתו בה היה משוכנע לא היה נכון. בדרך זו השתחרר מאשליה.
ראוי לציין שסוקרטס העריך מעשים טובים ומעולם לא שלל את ערכם, מה שהפך אותו לא רק לפילוסוף גדול, שהורס לאחרים את השעשועים הפילוסופיים שלהם, אלא גם פילוסוף המלמד אנשים לחשוב, ולחשוב על איכויות טובות.
זו הייתה האסכולה בה שריפוטרה ומאודגליאיאנה למדו, אך הם לא היו שבעי רצון. הם רצו להגיע למצב לו הם קראו מצב נצחי. הם רצו להגיע למצב בו התודעה תוכל להתגבר על המוות. הם לא מצאו את מה שחיפשו. והבטיחו האחד לשני שבמידה ואחד מהם ישיג מטרה זו , הוא מיד יקרא לחברו, על מנת שילכויחד בדרך זו.הרבה לא ידוע על שריפוטרה מלבד העובדה שהוא כמו מאודגליאיאנה הגיע ממשפחה של ברהמינים, משפחה של מלומדים. מסופר שעורו של מאודגליאיאנה היה שחום עם גוון כחול כלוטוס כחול, וכנראה נולד למשפחת ברהמינים מדרום הודו , בה היו שבטים שחורי עור. מסופר גם שעורו של שרפוטרה היה בהיר, וכנראה מקורה של משפחתו היה מאזורים צפוניים של הודו.
שני החברים טיילו ממקום למקום ויום אחד פגש שריפוטרה את הסגפן אסג'י, שהיה אחד מחמשת הסגפנים שליוו את הבודהה, למדו אצלו וקיבלו את הדרשה הראשונה בפארק הצבאים. המלומד מבין חמשת הסגפנים היה אסג'י, שגם היה המנהיג שלהם. יום אחד הלך אסג'י לקבץ נדבות בכפר. כאשר ראה אותו שריפוטרה הוא התקרב אליו ואמר לו שהוא רואה את פניו המקרינות אור ומבטו השקט. הוא שאל אותו אם מצא את התודעה הנצחית ומי המורה שלו. אסג'י אישר שאכן מצא את המצב הנצחי וכי המורה שלו הוא בודהה שקיהמוני. שריפוטרה שאל את אסג'י מה מלמד אותם המורה, ואסג'י ענה כי עדיין אינו בשל להעביר לו את תורתו של הבודהה. שריפוטרה לא וויתר והפציר באסג'י לענות על שאלתו. אסג'י מתרצה ומספר שמה שמלמד המורה שלו הוא, שכל דבר שנולד גם ימות, וכל דבר שיש לו סיבה ייעלם.
במקום שמילים אלה יובילו אותו לפסימיות הן גרמו לו לשמחה עמוקה. הוא גילה שאסג'י מסר לו תובנה כה משמעותית בצורה כה ישירה ופשוטה מלב אל לב, עם פנים מוארות. הוא מסר לו שהתודעה הנצחית נמצאת מעבר לעולם הלידות והמיתות. אין אפשרות למצוא אותה לא בגוף, לא ברגש ולא בדבר אותו ניתן לתפוס באמצעות החושים. כל דבר שנולד וקיבל צורה, ייעלם. אך התודעה אינה כפופה ללידה ומוות. היא אינה מקבלת תכונות של הקיום הפיזי, והיא גם אינה נהרסת. זה מה שגילה שריפוטרה במילותיו של אסג'י. הוא גילה את התודעה הנצחית אותה אין אפשרות לראות, אך היא קיימת. היא נוכחות אותה הקרין אסג'י. למשמע הדברים, חש שריפוטרה ברק, והערכה גדולה. הוא הלך למאודגליאיאנה, והודיע לו כי מצא את התודעה הנצחית. הלכו השניים מיד אל הבודהה, ומאז ועד סוף חייהם הפכו להיות גורם מרכזי בחיי הסנגה. התפתחותם הרוחנית הייתה כה גדולה עד שבתוך זמן קצר מאד הם קיבלו את כל תורותיו של הבודהה, והמשיכו להגשים אותן קרוב לחמישים שנה. הם היו יד ימינו ויד שמאלו של הבודהה, ובדרך כלל פעלו במשותף. הבודהה נהג לתת לשריפוטרה שיכולתו הפילוסופית הייתה גבוהה ביותר להדריך תלמידים חדשים בהגיעו ללמוד דהרמה. יכולתו הפילוסופית הייתה גדולה יותר מזו של הבודהה, ולכן נהג הבודהה לקרוא לו אלוף , המוביל את כל התורות הפילוסופיות באופן שיטתי ומעמיק עד שהתלמידים הפנימו אותן. מקריאת הסוטרות, ניתן להבחין בהבדל משמעותי בין הדרשות אותן נתן הבודהה לבין הדרשות אותן נתן שריפוטרה. הדרשות של שריפוטרה היו המדויקות ביותר אותן ניתן למצוא. הוא נהג לקחת את תורותיו של הבודהה ולתת להם צורה מעודנת אסתטית ומדויקת. בודהה נהג להמליץ לתלמידיו להקשיב לשריפוטרה. הוא גם אמר שיכולת ההתבוננות של שריפוטרה כה חדה, עד כי כאשר הוא חווה חוויות מדיטטיביות, הוא אינו נסחף אחריהן , אלא מנתח אותן, ומפענח אותן.
כאשר חווה חוויות עליונות, הוא נהג תמיד לבחון אותן בעין ביקורתית. הוא בחן את הסיבות להופעת חוויה ספציפית, ואת העיתוי להופעתה. גם כאשר הוא ניכנס למצבי תודעה הגבוהים והנעימים ביותר, הוא לא נאחז בהם. הוא ניכנס בקלות למצב תודעה, וגם יצא ממנו בקלות. הוא נותר חופשי ללא תלות באיזה מצב תודעה הוא חווה. עבורו כל החוויות האלה דמו לחדרים אליהם הוא ניכנס ויצא כבעל הבית. הוא לימד את תלמידיו לפתח את כוח הזיהוי שלהם, על מנת שיוכלו לראות את מצבי התודעה שעולים ויורדים, ולא להיאחז בהם, בין אם נעימים או אינם נעימים. כאשר אדם אינו נאחז במצבים נעימים, הוא בקלות יכול לא להיאחז במצבים שאינם נעימים, ואם הוא נאחז במצבים נעימים קשה להשתחרר ממצבים שאינם נעימים.
אם שרפוטרה היה אלוף, והוביל את הסנגה ולימד את הנזירים באופן סיסטמתי , הרי מאודגליאיאנה נחשב בהיסטוריה הבודהיסטית לאחד היוגים הגדולים, ולאחד הקוסמים הגדולים. הוא בקלות ניכנס לעולמות של אלים, ראה אותם, ודרש להם. הבודהה קרא לו מטפל התלמידים. אם שריפוטרה לימד את התלמידים הרי מאודגליאיאנה ליווה אותם בדרך הרוחנית, וסייע להם להתגבר על כל המכשולים הפנימיים. בעצם שריפוטרה הכין את התלמידים ונתן להם חינוך יסודי ביותר, בעוד מאודגליאיאנה היווה בית ספר גבוה לידע ישיר של העולמות הגבוהים.
מאודגליאיאנה דרש לא רק לאלים אלא גם לשדים, וידע להרגיע אותם. ישנו סיפור המדגים את הקשר בין שריפוטרה למאודגליאיאנה. שריפוטרה ישב תחת עץ במדיטציה, ומאודגליאיאנה ראה שד ענק שהתקרב עם מוט ברזל לשריפוטרה ועמד להכות במוט בראשו של שריפוטרה. מאודגליאיאנה הגיב מיד בצורה דקה, החליש את עוצמת המכה וגרש את השד. כאשר שאל את שריפוטרה כיצד הוא מרגיש, שריפוטרה השיב כי בזמן המדיטציה ראשו כאב, אך אחר כך הכאב חלף באופן פתאומי.
קיים סיפור אחר בו מאודגליאיאנה ראה יצור שגופו זרח כגופו של אל, אך פיו היה מלא תולעים. מאודגליאיאנה שאל אותו כיצד הוא מסביר את מצבו. היצור ענה לו שהוא עשה מעשים טובים רבים, אך דיבורו היה קלוקל, והוא חי בין שני עולמות: הוא באופן חלקי חי בעונג, וחלקית הוא סובל.
בעודה חיה, לא אהדה אימו של מאודגליאיאנה את הדהרמה הבודהיסטית ולא את חסידיה. כאשר הגיע מאודגליאיאנה לביתה לבקש נדבה, היא גרשה אותו מביתה בקללות. מאודגליאיאנה עזב את ביתה בעצב, והבודהה הרגיע אותו ומסר לו כי מאחר והיה סבלני ליחסה אליו, הוא יוכל לסייע לה, וכך מאודגליאיאנה שחרר אותה מהגיהינום אחרי מותה. מאודגליאיאנה ושריפוטרה נפטרו כמעט באותו זמן. בשפה הבודהיסטית מתארים את עזיבת גופם ככניסתם לנירוונה, כשנה לפני כניסתו של הבודהה לנירוונה. עם כל שלוותו של הבודהה הוא ביטא צער על מותם של מנהיגים כאלה לסנגה ,שהם ככוכבים בשמי הבוקר, המופיעים לעיתים רחוקות, וכה מצער שהסנגה נותרה ללא הנהגתם. הם היו בני יותר משמונים שזהו גיל מבוגר מאד בהתייחס לתקופה בה חיו. ניתן לומר שכל פעולת הסנגה של הבודהה נתמכה תמיד על ידי שניהם. הם עבדו בסנגה ללא לאות וכל נזיר או נזירה שהיו זקוקים לעזרה והדרכה בתרגול, מצאו אותה אצל שניהם. שריפוטרה ומאודגליאיאנה הותירו בדהרמה הבודהיסטית לא רק את ההסטוריה האישית המבריקה שלהם, לא רק את ההסטוריה של הקמת הסנגה. בגלל תכונותיהם האישיותיות השונות, ובגלל ההבדל במומחיות הדהרמטית שביניהם, למרות שהיו חברים טובים, הם הותירו את עקרון האיחוד. שריפוטרה הדגיש את הלימוד השיטתי , הניתוח והריכוז ואילו מאודגליאיאנה בכוח החזון שלו, בכוח המיסטי שלו היה קודם כל יוגי שלא היו גבולות ליכולתו לראות את הדברים. הוא היה אל בגוף חי. שתי יכולות אלה השלימו האחת את השנייה בדהרמה הבודהיסטית. מאז והלאה נותר בדהרמה הבודהיסטית האיחוד בין מחשבה רחבה אנליטית חדה, וכוח של תודעה חופשית, המגלה לאדם עומק לא יאומן של העולם שסביבו, עומק המגלה לאדם שהעולם שלנו אינו שטוח, הוא מלא אלים ושדים ואפשר לדרוש גם להם. זהו האיחוד ששמר תמיד על הדהרמה הבודהיסטית ממכשולים, כפי ששמרו שריפוטרה ומאודגליאיאנה . אלה היו תכונות של ידע עמוק, ראייה של מדענים, וראייה בודהיסטית , והידע לראות ולהשתמש בראייה על טבעית של עולמות שמיימיים.
ראוי לשמור על הברכה ששריפוטרה ומאודגליאיאנה העניקו לסנגה הבודהיסטית. ראוי לזכור שכאשר תודעה רחבה, תודעה חוקרת המלאה בכוח הזיהוי , מתאחדת עם כוח האמונה הנכונה, שתיהן סוללות את הדרך להצלחה.
*להעמקת הידע על שריפוטרה ומודגליאיאנה מומלץ לצפות בסרטון על האזהרה לשד הרע. הקישור לסרטון:
https://youtu.be/g-vWhU_hMes?si=4NklXTyxKwPymF29
