בהגווד גיטה, פרק 1: יוגת היאוש של ארג'ונה

בהגווד גיטה. תרגום מסנסקריט, ביאור ואיורים מאת סמדר פיאצקי בשיתוף עם ולדימיר פיאצקי

הקדמה

ההיכרות שלי עם בהגווד גיטה החלה בשנת 2008 , בעת המבצע הצבאי "עופרת יצוקה". אז אני ואחי הבכור חנן עוד היינו ילדים, וכאשר שמענו את האזעקות המתריעות על ירי טילים, לראשונה חשנו איום ממשי על חיינו. אבינו, ולדימיר פיאצקי, נהג לספר לנו אגדות לפני השינה. עם פרוץ המלחמה, החל אבינו להקריא לנו את בהגווד גיטה לפני לכתנו לישון. הוא עודד אותנו להיות אמיצים כארג'ונה, והסביר לנו כי אם נתגבר על התכונות הרעות שבנו, המוות יפסיק להפחיד אותנו. בתקופת לימודיי בחטיבת הביניים, המליץ לי אבי לשוב לקריאת הבהגווד גיטה. במהלך קריאה עצמאית של תרגומי הבהגווד גיטה השונים, נתקלתי בקשיים רבים. אז גיליתי עד כמה ברור ופשוט הינו ההסבר של אבי. הבנתי כי הסיבה לפשטות זו נעוצה בניסיון יוגיסטי עשיר, המאפשר לאבי לרדת לעומק סודותיה של בהגווד גיטה. כעבור מספר שנים התחלתי לתרגם את בהגווד גיטה מסנסקריט, לבאר ולאייר אותה, במטרה להבהיר את המשמעות העצומה הטמונה בה לקהל רחב יותר של אנשים. בפירושים לטקסט הצגתי את ההסברים שניתנו לי על-ידי אבי. בהסברים אלה הוא כלל קטעים מתוך טקסטים יוגיסטיים קלאסיים ומתוך הקאנון הפאלי, ותאר את נסיונם של מאסטרים שסגדו ל וישׁ נוּ, לשִׁ יוָ וה, לשָׁקְטיִ, וכן את נסיונם של מאסטרים בודהיסטיים.

אני מודה מקרב לב לאבי ולמורי ולדימיר פיאצקי על הנחיה ועזרה קבועות בכל שלביה של מלאכה זו.

ברצוני להודות לאמי אולגה פיאצקי על כך שברכה אותי בביצוע מלאכה זו, וערכה את הטקסט ברוסית.

אני מודה ליהודית זבולון ולשושנה צ'חנובסקי על עריכת הטקסט בעברית.

אני מודה לאחי חנן פיאצקי על צילום הציורים והפסלים, וכן על עיצוב הספר.

סמדר פיאצקי

יבנה, ישראל

שנת 2019

פרק 1

יוגת הייאוש של ארג'ונה

1.1 דְּ הְ רִיטָ רַ שׁ ט רְָה אמר:

בשדה קוּרוּ, בשדה הצדק, התאספו בניי ובני פַּ נְדּוּ, מוכנים לקרב. מה

מתרחש בינהם, סַנְגָ'יָה?

משמעות השם דהריטרשטרה היא "שליט של ממלכה איתנה". פנדו – אחיו של דהריטרשטרה, משמעות שמו היא "לבן". סנג'יה – יועצו של דהריטרשטרה, משמעות שמו היא "ניצחון". המשמעות המילולית של "שדה קורו" היא "שדה פעולה". דהריטרשטרה הוא מלך עיוור מלידה, שבין בניו ובין יורשי הכס החוקיים שוררת עוינות. בניו מסרבים להחזיר להם את המלוכה, ומתכוננים לקרב על שדה קורו. בְּ הָ גָ ווד ג יטָ ה מהווה חלק מאפוס המַ הַ בְּ הָ רטָ ה, שבו מתואר סיפורם של צאצאי קורו. על פי חוק, דהריטרשטרה ומאה בניו, בשמם המשותף "קַ אוּרָוִוים", חייבים היו למסור את המלוכה לפַּנְדָוִוים – אחייניו של דהריטרשטרה. אולם, באמצעות רמאות ותחבולות, הקאורווים דחו עוד ועוד את מסירת המלוכה. בשלב שבו דחייה נוספת הפכה לבלתי אפשרית, הם הכריזו על מלחמה נגד הפנדווים. בתקופת שלטונם, הפסיקו הקאורווים להקפיד על החוק שחוקקו אבותיהם, חוק שדאג לרווחתם ולשלומם של כל הנתינים. הם התנהגו כרודנים אכזריים זורעי הרס. משמעות השם קאורווים היא "אלה השייכים לפעולה", כלומר מעורבים ונסחפים בה. הפנדווים הם צאצאיו של פַּנדְּ וּ, שמשמעות שמו המילולית היא "לבן". משמעות זו מרמזת על שייכותם של הפנדווים לתודעה טהורה. לפי מיתוס, אביו של דהריטרשטרה היה חכם ויוגיסט גדול בשם ויָ אסָ ה. וְיָאסָה הוא אחד מן הרִישִׁים (מורים), שאורך חייו מהווה עידן קוסמי שלם, אשר יימשך עד קץ קיומה של האנושות על פני הארץ. כאשר ויאסה התגלה בדמות של אל זועם לאמו העתידית של דהריטרשטרה, היא עצמה את עיניה בפחד, ולכן דהריטרשטרה נולד עיוור. עיוורונו של דהריטרשטרה מסמל את חוסר יכולתו לראות את האמת, ולהדריך את צאצאיו בהתאם לה. הוא מגלם תודעה בורה, שמולידה כמות עצומה של מגרעות (לדהריטרשטרה יש מאה בנים ובת אחת). באמצעות אחיזה בשלטון, מנסה הבורות להתגונן מפני זמניות הקיום. לפי מיתוס, כל המאהאבהאראטה סופרה על-ידי וְיָאסָה. הוא גם זה שהעניק לסנג'יה את יכולת חיזוי העתיד, לצורך ריפוי בנו מעיוורון הבורות. סגולת חיזוי העתיד מאפשרת לסנג'יה, הנמצא בארמונו של דהריטרשטרה, לראות את כל המתרחש הרחק בשדה הקרב, ולספר אודותיו למלך העיוור. דהריטרשטרה פונה ליועצו סנג'יה, על-מנת לשמוע על מהלך המלחמה הקרבה. העובדה שהמלך העיוור מכנה את שדה קורו "שדה הצדק" מדגישה את פחדו ואת היותו חסר אונים מול האירועים העתידים להתרחש. הוא מקווה שכוח הניבוי הפלאי של סנג'יה יהווה עבורו נחמה, ויעזור לו להתעלם מן השכל הישר, שאומר לדהריטרשטרה כי הוא ובניו הם עבריינים שהפרו את החוק. אולם, סנג'יה אינו מספר לדהריטרשטרה את הדברים שהוא משתוקק לשמוע, אלא את מה שתואם לאמת. דהריטרשטרה הוא בורות, ממלכתו האיתנה היא הלב, שבו שוהה בורות. סנג'יה הוא דיבור מואר. זאת הסיבה לכך שדהריטרשטרה הינו עיוור, וסנג'יה הינו בעל יכולת לנבא. בהגווד גיטה מסופרת לדהריטרשטרה על-ידי סנג'יה, והדבר מסמל מסירה של חכמה אל הלב בעזרת דיבור מואר.

1.2 סנג'יה אמר:

בראותו את צבא הפַּ נְ דַ ו וים, המלך דּוּרְיוֹדְהַאנָ ה התקרב אל דְּרוֹנהָ מורהו, ודיבר אליו את הדברים הבאים:

דוריודהאנה – "זה שקשה להביסו", בנו הבכור של דהריטרשטרה, המנהיג את שאר בניו. צליל שמו מבטא משמעות נוספת: "זה שתלוי בבעלות על עושר" (דּוּ ריָ ה – משכן, דהאנה – עושר). כך ניתן לראות כי עיוורון האנוכיות, המתגלם בדמותו של דהריטרשטרה, מוליד, בראש ובראשונה, חמדנות המובילה לאינספור השלכות רעות. דרונה, שאליו פונה דוריודהאנה, אימן הן את הקאורווים ואת הפנדווים באמנות הלחימה. לפי מיתוס, הוא נולד כתוצאה מכך שסגפן אחד, חש תאווה חזקה כלפי בתולה שמימית (אָ פְּ סַ רה) בראותו אותה, ופלט זרע שלא מרצון. הוא שמר אותו בכד עשוי מעשב הנקרא דרונה, ובהמשך, מתוך כד זה נולד דרונה עצמו. מכאן נובע שמו. דרונה נלחם לצד הקאורווים, מאחר שכוח התאווה הוא בן בריתה של המשיכה לעושר, אותה מגלמים הקאורווים, ונפרד מעשייה טובה, אותה מגלמים הפנדווים. משמעות שמו הנוספת של דרונה הינה "עורב" או "עקרב", והיא מבטאת את היותו מיומן באמנות הלחימה.

1.3 "הבט, מורי, על צבא הפנדווים האדיר הזה, המונהג על-ידי דְּהְרִישְׁטַדְּיוּמְ נָ ה, תלמידך המוכשר.

במילותיו של דוריודהאנה המופנות לדרונה טמונה תוכחה ביחס למורהו, שלימד את הפנדווים. הוא מזכיר את דהרישטדיומנה במטרה לפגוע בכבודו של דרונה. תוכחתו של דוריודהאנה מראה כי אינו מסוגל לרסן את הרצון הרע שלו גם לא בעת שיחה עם מורה ובן ברית, כיוון שהוא חושש שדרונה לא יהיה נחוש דיו במלחמה נגד הפנדווים. צבא הפנדווים מונהג על-ידי בנו של דרוּפּ אדָ ה – דהרישטאדיומנה. אחת המשמעויות של השם דהרישטאדיומנה היא "בעלות על עושר ותהילה". לפי מיתוס, גורלו של דהרישטאדיומנה היה להרוג את דרונה. אף על פי שדרונה היה מודע לכך, הוא לימד את דהרישטאדויומנה אמנויות לחימה. הקשר ביניהם מדגיש שתהילה ועושר הינם קטלניים עבור אלה שחושקים בהם. בפסוקים 1.4-1.8 מוצגים שמותיהם של הלוחמים בשני הצבאות. בבהגווד גיטה דמויות אלה מהוות משלים לתכונות כאלו ואחרות של התודעה, ורובן המכריע אינו מוזכר באף אחד מן הפרקים הבאים של ספר זה. במטרה לשמור על נהירות הטקסט, אנו, לרוב, מתרגמים את השמות מילולית או מפרשים אותם בהתאם לסיפורים המקדימים של הדמויות, שתוארו קודם במַהַבְּהָרַטָה. בפירושים לפסוקים אנו מציינים את הצורה המקורית של השמות. בפסוקים עצמם, אנו שומרים על צורתם המקורית של שמות הדמויות המרכזיות בלבד.

1.4 בצבא זה ישנם קשתים דגולים, לוחמים אמיצים, כבְּהִימָה ואַ רְג'וּנָה: רוח הלחימה, גדְוּלָּה, וה רַכּבָ הדגול, הוא עמוד התמך של העולם;

בהימה – "מטיל פחד", פנדווה שחוזק גופו הבלתי נתפס הטיל אימה על אויביו.

ארג'ונה הוא אחיו של בהימה, משמעויות שמו הן "לבן", "טהור".

רוח הלחימה – יוּיוּ דהַ נָ ה.

גְדוּלָּה – וִירַטָה .

עמוד התמך של העולם הוא דרופאדה. הוא מהווה ציר שסביבו סובב גלגל היקום, ומכונה "הרַכָּב הדגול". התואר " רַכּבָ ים דגולים" ניתן לאלים לחכמים שהגיעו לעולמות שמימיים. דיסק השמש ודיסק הירח דומים לגלגלי מרכבה, ועמוד התמך של העולם מהווה ציר המחבר דיסקים אלה.

1.5 מעליהם מונף דגל הניצחון, עימם נמצאים תבונה, מלך השמש הנועז, ורוחות המשפחה, המברכים ומאחדים את בני-האדם;

דגל ניצחון, אחד משמונת הסמלים של הארה – דהְ ריש טָ קֶ טוּ.

תבונה – צֵ 'קִ יטָנָה .

מלך השמש – קַ ש י.

רוחות המשפחה, המברכים ומאחדים את בני-האדם – פּוּרוּגִ'יט, קוּנְ טִי- בְּהוֹגָ'ה ושָאִיבְּיָה.

פּוּרוּג 'יט – עתיר נצחונות;

קוּנְ טִי-בְּ הוֹגָ 'ה – אביה החורג ופטרונה של קונטי, אם הפנדווים; שָ אִ יבְּ יָ ה –"זה ששייך לעם השיבי". כיוון שאין מידע מדוייק על שבט זה, ניתן לשער כי שבט זה הינו מיתי. יחדיו הם מייצגים את רוח הברכה של אלה הדואגים לשלום המשפחה.

1.6 להט בקרב וחיוניות איתנה, הצלחה ורוחות האדמה – כל אלה הם רַכָּבִים דגולים.

להט בקרב – יוּיוּדְהַמָנְ יוּ.

חיוניות איתנה – אוּטָּ מוֹגָ 'ס, לוחם שניצח את אחד הרַכָּבים של דוריודהאנה.

יויודהמאניו ואוטמוג'ה היו שני אחים שהגנו על מרכבתו של ארג'ונה. הצלחה – סוּבְּ הַ ד רה.

רוחות האדמה – בניה של דְ ראוּפָּ א די. דראופאדי, מילולית –"בעלת כפות רגליים שטוחות", כלומר זאת שמחוברת לחלוטין עם האדמה. היא מגלמת את כח האדמה, המקבלת אל תוכה את כל היצורים לאחר מותם. לכן, בניה של דראופאדי מהווים את רוחות האדמה.

1.7 הו הטוב ביותר מבין אלה שנולדו פעמיים, שמע גם את שמותיהם של לוחמינו הטובים ביותר. אציג לך את מפקדי הצבא שלי:

מיד לאחר הנזיפה, דוריודהאנה מתחנף לדרונה: הוא מכנה אותו "הטוב מבין אלה שנולדנו פעמיים", וכך נוקט בשיטת מקל וגזר. הביטוי "מי שנולד פעמיים" מתייחס לאדם המשתייך לאחד מן המעמדות הגבוהים של החברה: אצולה – קשטְריות, ואנשי קודש – ברהמינים. משמעותו של כינוי זה היא שהאדם נולד הן בעולם החומרי והן בעולם השמימי.

1.8 אתה עצמך, מכובדי, הפחד העתיק מפני המוות, קלות-דעת, חיבה עתירת נצחונות, כוח בלתי מרוסן, טיפשות ושיכרון;

המפקד הראשון אחרי דרונה אותו מציג דוריודהאנה הוא זקן משפחת קורו, הפחד העתיק מפני המוות – בְּ הִ יש מָ ה. משמעויות השם בהישמה הן "מטיל אימה", "מוות". יחד עם לידה מופיע מוות, ולכן יחד עם הופעת המשפחה מופיע בהישמה, והופך לזקן המשפחה.

קלות-דעת – קַ רְנהָ , משמעות שמו המילולית היא "בעל אוזניים גדולות".

קרנה נולד בעקבות קלות-דעת אמו, שהשתמשה במנטרה כדי לקרוא לאל השמש, ונאלצה ללדת ממנו ילד.

חיבה עתירת נצחונות – קְ רִיפַּ ה, נולד כתוצאה מכך שאביו קטע את המצב המסוגף של תודעתו, בראותו עלמה שמימית נפלאה (אַ פְּ סַ רה). הוא מכונה עתיר נצחונות, מכיוון שחיבה מכניעה את לבבות היצורים.

כח בלתי-מרוסן – אַש וָ וטְ הָ מָ ה, משמעות שמו המילולית היא "כוח סוס".

טיפשות – ו יקַ רְנהָ, אחד מאחיו של דוריודהאנה, שמשמעות שמו היא "חסר אוזניים", כלומר חסר הבנה.

שיכרון – סוֹמַ הּדָ טָּ ה, "מה שהוענק על-די סוֹמַה". בשם סומה מכונה משקה שמעניק חיי נצח לאלים או משקה משכר מסויים שנהגו להכין בימי קדם.

1.9 וכן לוחמים רבים אחרים, המוכנים להקריב את חייהם למעני. הם כולם מיומנים באמנות הלחימה, ושולטים היטב בסוגי נשק שונים.

יצורים המסונוורים על-ידי חמדנות, מוכנים לסכן את חייהם למען תענוגות, משום שחיים ללא הנאות נדמים להם חסרי משמעות. תודעה הפועלת מתוך חמדנות הינה יצירתית מאוד במציאת שיטות להשגת מטרותיה, אך רק מתרחקת משביעות רצון.

1.10 הצבא שלנו נשלט על-ידי הפחד מפני המוות, חסר הגבולות, בעוד שצבאם מונהג על-ידי הגבלת פחד.

פחד מפני המוות, אותו מגלם בהישמה, הופך את נדודי התודעה לחסרי גבולות. הגבלת פחד מגולמת על-ידי בהימה, מכיוון שתודעה הנמשכת לעשייה טובה מרסנת את עצמה.

1.11 את צבאנו יוביל הפחד מפני המוות – הזקן מבין קורו. יש להגן עליו בכל מקום בשדה הקרב!"

בהישמה הוא זקן משפחת קורו, אליה משתייכים הן הקאורווים והן הפנדווים. לוחמיו של דוריודהאנה החושקים בשלטון, תלויים בקיום, ומפחדים יותר מכל מפני המוות. לפיכך, דוריודהאנה שולט בצבאו באמצעות פחד מפני המוות, המפקד בהישמה. דוריודהאנה דורש להגן על בהישמה בכל מקום בשדה הקרב, משום שחכמה ועשייה טובה, אותן מגלמים הפנדווים, מסוגלות להתגבר על הפחד מפני המוות.

1.12 אז זקן משפחת קורו האדיר, הפחד מפני המוות, אשר הופיע יחד עם לידה, תקע בהתלהבות בקונכייה, שתרועתה הכבירה נשמעה כשאגת אריה.

1.13 לאחר מכן, קונכיות, תופים וקרניים הקימו רעש נוראי.

1.14 ואז, בעודם יושבים במרכבה מרשימה, רתומה לסוסים לבנים, ק רְִישְנהָ המקסים את החושים, והפַּ נְ דַ וַ וה אַ רְג'וּנָה תקעו בקונכיותיהם האלוהיות.

המלך ק רְִישְנהָ נודע כחכם ויוגיסט שהגיע למצב תודעה משוחרר. הפנדווה אַרְג'וּנָה היה חברו הקרוב. משמעות שמו של קרישנה היא "שחור-כחול". צבע זה מבטא את כיבוי הסבל (נִ י רוָ ואנָ ה). משמעויות השם "ארג'ונה" הן "לבן", "נקי", "טהור", והוא מסמל מצבורים של מעשים טובים. במהלך ההכנות לקרב על שדה קורו, הפנדווים והקאורווים שלחו לקרישנה שליחים, שכל אחד מהם ביקש שקרישנה יקח חלק במלחמה לצידו. מאחר שקרישנה היה בן משפחה של שני הצדדים, הוא הציע להם לבחור באחת מבין שתי אפשרויות: לקבל את צבאו של קרישנה, או את קרישנה עצמו, בתור רַכָּב. דוריודהאנה בחר בשמחה בצבאו של קרישנה, והפנדווים בחרו בקרישנה עצמו. בפסוק זה קרישנה מתואר כמי שמקסים את החושים (מַדְהַ וָוה). לתיאור זה ישנן שתי משמעויות: מצד אחד, החושים של הקאורווים מוקסמים על-ידי עושרו החיצוני וכוחו של קרישנה, ולכן הם מפנים עורף לקרישנה עצמו. מצד שני, החושים של הפנדווים מוקסמים על-ידי חכמתו האלוהית, ולכן הם מקבלים החלטה הנראית כלא כדאית.

1.15 שליט החושים תקע בקונכייה של חמשת סוגי הלידות האנושיות, מביס החמדנות תקע בקונכייה אשר הוענקה על-ידי האלים, והרעב הזאבי, שמעשיו מטילים אימה, תקע בקונכייה הענקית של הלב.

קרישנה התוקע בקונכייה מכונה "שליט החושים" – הְרִישִיקֶשָה. ארג'ונה מכונה דְהַנַהנְגַ'יָה – מילולית:"מביס העושר", כלומר "מביס החמדנות".

הקונכייה של קרישנה נקראת פַּ נְ צָ 'הּגַ 'נְ יָ ה – "חמישה סוגים של לידה אנושית". ארבעה מתוכם הם לידות בוָ וא רנוֹת (מעמדות, קאסטות), והחמישי הוא לידה מחוץ לווארנה. ארבע הווארנות הן: קשטריות (לוחמים), ברהמינים (אנשי קודש) , וָ י ישׁ ייות (אנשי מלאכה וסוחרים), שׁוּדרות (ציידים ומשרתים). סוג הלידה החמישי הוא לידה בקרב ה"טמאים", "אלה שאסור לגעת בהם". לטמאים נחשבו עמים זרים שחיו בקרבם או ממזרים. החוק לא שמר על חייהם ועל רכושם. קונכייתו של קרישנה קרויה בשם זה, מפני שתודעה משוחררת מכילה תכונות זהות אצל כל היצורים, בלי קשר למעמדם.

הקונכייה של ארג'ונה נקראת דֵ וָ והּ דָטָּה – "זו שהוענקה על-ידי האלים". היא קרויה כך, מכיוון שעשייה טובה, המהווה תכונה המייחדת את ארג'ונה, היא המקשרת בין אלים לבני-אדם.

אחרי קרישנה וארג'ונה, תקע בקונכייתו בהימה, מטיל הפחד, המכונה בפסוק זה בשם וְ ריקוֹדָ רה – "רעב זאבי". הוא תקע בקונכייתו הענקית הנקראת פַּ אוּנְ ד רה. פאונדרה – דבר השייך לממלכה המיתית פונדרה, השרועה בין שני הרים אדירים. משמעות נוספת של פונדרה היא "לוטוס לבן". שני ההרים האדירים הם השדיים. הממלכה או הלוטוס הנמצאים ביניהם מהווים את הלב.

כיצד בהימה המגלם רעב רגשי שמעשיו מטילים אימה, הפך למפקד בצבא

הפנדווים? רק חכמה וריסון עצמי יכולים להשביע רעב רגשי. השבעת רעב זה באמצעות הליכה אחרי תשוקות דומה לשתיית מים מלוחים, שאינה מרווה צמאון, אלא מפתחת טירוף. לפיכך, בהימה הידוע בנאמנותו, מחפש מפלט מתכונותיו הנוראיות בתקשורת עם קרישנה.

1.16 רוח העמידות בקרב תקע בקונכייה של התפעלות אינסופית, השומרים האלוהיים תקעו בקונכיות יקרות-ערך, בעלות צליל נעים. בעקבותיהם, כל לוחמי צבא הפנדווים תקעו בקונכיותיהם:

רוח העמידות בקרב – יוּ דהִ יש טְ הִ י רה, אחיו הבכור של ארג'ונה.

השומרים האלוהיים – התאומים נַ קוּלָ ה וסַ הַ דֵ וָ וה, אחיו של ארג'ונה.

המשמעות המילולית של השם נַקוּלָה היא "נמיה". נמיות מגנות על בתי בני-האדם מפני נחשים. משמעות השם סַהַדֵוָוה היא "יחד עם האלים".

1.17 הקַשָּׁת הדגול – מלך השמש, ה רַכּבָ הדגול שמוביל אל שער בּ רְַהמְָה, רוח של עושר ושל תהילה, גדְוּלָּה, ויושר אשר לא ניתן להביסו;

הקַשָּׁת הדגול, מלך השמש, הוא מלך העיר קָ ש י (בֵּ נַ רֶ ס), שנחשבת לעיר של אלים. "המלך קשי" זה אחד השמות של מלך השמש.

הרַכּבָ הדגול, שמוביל אל השער של בְּרַהְמָה הוא שִיקְהָנְדִי – מילולית: "קְוֻצָת שיער על קדקד הראש". ביוגה, קדקד הראש נקרא "שערי בְּ רהְ מָ ה", ושיער מסמל את זרם המחשבות. שיקהאנדי מכונה רַכָּב דגול, משום

שקווצת שיער הגדלה על קדקד הראש מסמלת זרם תודעה המוביל לעולמו של ברהמה.

רוח העושר והתהילה – דהרישטדיומנה. השתתפותו בקרב לצד הפנדווים מראה כי הפנדווים משתמשים באופן מיומן בהישגים עולמניים, כלומר בהישגים השייכים לחיים בחברת בני-האדם, במטרה לבסס עשייה טובה, ולא חותרים אליהם, בניגוד לצבאו של דוריודהאנה.

גְדוּלָה – וִירַטָה .

יושר – סַ טְ יָ קַ ה, שמו האחר של יוּיוּ דהַ אנָ ה (רוח הלחימה).

1.18 עמוד התמך של העולם, המולך על הארץ, כל רוחות האדמה, והצלחה בעלת ידיים איתנות תקעו בקונכיותיהם, בזה אחר זה.

1.19 ואז, קול תרועתן הרמה הידהד בין השמיים לארץ, חדר אל ליבותיהם של בני דהריטרשטרה, והרעיד אותם.

1.20 בראותו את לוחמיו של בני דהריטרשטרה, ערוכים ומצויידים בנשק המוכן ללחימה, ארג'ונה, שעל דגלו מצוייר קוף, הרים את קשתו, ואמר לקרישנה:

מלך הקופים הוא הַ נוּמָ אן, חבר נאמן של רַ אמָ ה. ראמה היה מלך צדיק וגיבור, שהביס את השד (רַ קְ שָ סָ ה) המרושע רַ וָ ואנָ ה. בעת המלחמה נגד ראוואנה, האנומאן תרם לראמה תרומה שלא תסולא בפז.

1.21-1.23 "שליט החושים, הצב את מרכבתי בין שני הצבאות, כדי שאראה את אלו שילחמו נגדי במלחמה הזאת במטרה לְרַצּוֹת את דוריודהאנה המרושע".

1.24-1.25 בשמעו את בקשת ארג'ונה, קרישנה מיקם את מרכבתו בין שני הצבאות, מול בהישמה ודרונה עם הסובבים אותם, ואמר: "בנה של פּרְִיטהְַה, הבט על התאספות זו של צאצאי קורו".

פּרְִיטהְַה – שמה האחר של המלכה קוּנְטִי, אמו של ארג'ונה. משמעותו היא יחידת מידה השווה לכף יד. כאשר הוא פונה לארג'ונה "בנה של פריטהה", קרישנה מדגיש את הקשר שלו עם האדמה, שאמורה לתמוך בארג'ונה במבחן המצפה לו.

1.26-1.27 אז ארג'ונה ראה שם אבות וסבים, מורים, אחים, בנים, נכדים וחברים. הוא ראה קרובי משפחה וחברים קרובים בשני צידי שדה הקרב. בראותו זאת, הוא נמלא רחמים, והחל לדבר:

1.28-1.30 אני רואה את בני-משפחתי, קרישנה. הם כולם הגיעו לכאן, מוכנים לקרב. ידיי צונחות, גרוני יבש, גופי רועד, ושערותיי סומרות; קשתי נופלת מידיי, עורי שורף, ואיני מסוגל לחשוב בצלילות.

הקאורווים מסמלים מגרעות, בעוד שהפנדווים מסמלים תכונות טובות. הן הקאורווים והן הפנדווים מוצגים כבני משפחתו של ארג'ונה, מפני שהם כולם מהווים את תכונות התודעה של ארג'ונה. תוצאת המלחמה תקבע מי ישלוט בהתנהגותו של ארג'ונה – מגרעות או תכונות טובות.

1.31 הו ארוך-שיער, אני רואה אותות שליליים. איני רואה איזו ברכה יכול להביא מות קרובי משפחתי בקרב זה.

ארוך-שיער – קֵשַוָוה, אחד התארים של קרישנה. שיער ארוך מסמל חשיבה יציבה ובלתי מקוטעת. ארג'ונה לא רוצה להשמיד את בני משפחתו הקאורווים, כי הוא גדל בסביבתם, והתרגל להזדהות עימם. אנשים מתרגלים לראות את תוכן תודעתם כשלהם וכמקובל. זאת הסיבה לכך שארג'ונה רואה את כל תכונות התודעה, ללא תלות בתוכן שלהן, כקרובות לו. ארג'ונה חש רגשות מנבאים רע, ואותם הוא מכנה "אותות שליליים". הוא רואה אותות שליליים בלחימה נגד קרובי משפחה (מגרעות), משום שהוא מרגיש כי מאבק זה יוביל להיעלמות תפיסותיו על ה"אני" שלו.

1.32 קרישנה, איני חושק בניצחון, בתענוגות או בממלכה. איזה ערך יש לממלכה, לתענוגות ולשמירה על החיים, הו שומר הארץ?

"שומר הארץ" או "רועה הפרות" – גוֹוינְדָה, אחד התארים של קרישנה. כך נהוג לכנות יצורים בעלי חמלה.

1.33 הרי אלו שעבורם אנו מתאמצים להשיג ממלכה, תענוגות ואושר, התאספו כאן לשם מלחמה, מוכנים להקריב את חייהם ולנטוש את עושרם.

1.34-1.35 מורים, אבות ובנים, נכדים, אחים ובני משפחה אחרים התאספו כאן. אמנם הם רוצים להרוג אותי, אבל איני רוצה לתקוף אותם, הו מביס ההתמכרות להנאות. לא הייתי חפץ לנצח במלחמה זו אפילו לא למען שליטה על שלושת העולמות, לא כל שכן למען שליטה בארץ הזו!

שלושת העולמות הם: העולם השמימי, עולם האבות והעולם הגשמי. כמיהה לשליטה על שלושת העולמות הללו מבוססת על משיכה לנעים, היוצרת תנאים מקדימים ללידה מחודשת, ולסבל, פירוק ומוות בלתי-נמנעים, שמביאה איתה הלידה. כאשר ארג'ונה מחפש בקרישנה תמיכה, הוא פונה אליו בתואר "מביס ההתמכרות להנאות" – מָדְהוּסוּדָּנָה, ובפסוקים הבאים – בתואר "משמיד הלידה" – גָ'נרְַדָּנהָ.

1.36-1.37 הו משמיד הלידה, איזה אושר נשיג בהורגנו את בניו של דהריטרשטרה? אם נרצח אותם הרי רק נכתים את עצמנו, למרות היותם עבריינים. לא יאה לנו לרצוח את קרובי משפחתנו.

אף על פי שדברי ארג'ונה נשמעים הגיוניים, למעשה הם מבטאים רצון להתקיים יחד עם תכונותיו הרעות, למען שימור האמונה ב"אני" אחיד. הוא מוכן אף לוותר על הגנת תכונותיו הטובות (הפנדווים) למען הגשמת תשוקה זו.

1.38-1.39 חמדנות עטפה את תודעותיהם, והם אינם רואים חטא בגרימת נזק לקרובים ולחברים. אך כיצד יכולים אנו להימנע מטעות קשה כזו, הו משמיד הלידה הנבון?

1.40 יחד עם מות המשפחה יעלם החוק העתיק, המאחד את בני- האדם. שהרי נאמר: "באין חוק, משתלטת הפקרות".

כאשר ארג'ונה מדבר על מות המשפחה, הוא מתכוון למוות של לוחמים אצילים – קשטריים, ששולטים בעם. הקשטריים מחוקקים חוק חברתי אחיד, ושומרים על אכיפתו. בהיעדר כוח האחראי על אכיפת החוק, מתגברת העבריינות, ומשתלטת התנהגות אכזרית. החוק החברתי מסמל את ההרגלים של ארג'ונה. ארג'ונה חושש כי היעדר הרגלים אלה יצור תוהו ובוהו בתודעתו. בעודו שרוי באשליה, הוא תופס את האי-שקט האישי שלו כחורבן של העולם.

1.41 כאשר משתלטת הפקרות, קרישנה, מדרדר המשק הביתי, ונשים נאלצות להתחתן בתנאים גרועים על-מנת ללדת ילדים.

מות הגברים במלחמה גורם לכך שאין מי שיכלכל את המשפחה. בעקבות ירידה במספר הגברים, נשים מתקשות למצוא בני-זוג ראויים, ויוצרות נישואים מאולצים. ככל שארג'ונה מתעמק יותר בספקותיו, כך חששותיו עוטות צורות ברורות

יותר.

1.42 משפחה שנבנתה מנישואים גרועים דומה לגיהנום. חורבן המשפחה מותיר את הזקנים ללא תמיכה, מחוסרי מזון, מים ותרופות.

1.43 חורבן המשפחה ונישואין גרועים מהווים גורמים להידרדרותן של מסורות קדושות נצחיות.

1.44 הו משמיד הלידה, שמעתי כי בעקבות הידרדרות של מסורות, שמות בני-האדם מִטַּמְאִים; הם נולדים מחדש בגיהנום, ושוהים בו.

מסורות דתיות מלמדות שאם לא מתבצע פולחן טיהור עבור המתים, אז שמם, כלומר זכרונם, מטמא והם נולדים מחדש בגיהנום. אולם, מה שמטמא באמת את ארג'ונה אלה הן תכונותיו הרעות. ספקותיו ותחושותיו מנבאי הרע של ארג'ונה מוכתבים על-ידי תלות בצורה ובשם, בקיום גס ובקיום דק. תחילה הוא מבטא דאגה בעניין הקיום על פני הארץ, ואחרי כן – בעניין הקיום אחרי המוות.

1.45 למרבה הצער, החלטנו לעולל חטא גדול, ואנו מוכנים לרצוח את קרובי משפחתנו למען הנאה חמדנית משלטון!

1.46 אפילו אם בניו של דהריטרשטרה ירצחו אותי, חסר נשק ולא מתנגד, אהיה מאושר יותר.

כאשר ארג'ונה אומר שהוא מעדיף להירצח על-ידי בני דהריטרשטרה, הואאינו מודע לעובדה שכל הצרות שתוארו על-ידיו קודם עלולות להתרחש דווקא בעקבות עליית הקאורווים לשלטון.

1.47 סנג'יה אמר:

באומרו מילים אלה, ארג'ונה, מוכה בצער, השליך את נשקו, וצנח לתחתית מרכבתו במרכז שדה הקרב.

בפרק הראשון של בהגווד גיטה מוצגות שלוש פניות של תלמיד למורה:

דהריטרשטרה מחפש נחמה בכח חיזוי העתיד העל-טבעי של סנג'יה;

דוריודהאנה מנסה לעורר במורה שלו זעם ותשוקה להילחם;

ארג'ונה, להבדיל מהם, חושף בפני קרישנה את הייאוש והבלבול שלו.

שני סוגי הפנייה הראשונים הינם שליליים. הפנייה של ארג'ונה, לעומת זאת, מובילה לפיתוח חכמה ולהפסקת סבל.

פסוק זה סוגר את הפרק הראשון של בהגווד גיטה, שנקראת "יוגת הייאוש של ארג'ונה". המושג "יוגה" הינו מושג מרכזי בבהגווד גיטה, והוא מתייחסלדרך שמובילה להפסקת הסבל.

מדוע הייאוש של ארג'ונה מכונה יוגה? כי בבלבולו ארג'ונה פונה לקרישנה, על-מנת לקבל ממנו עצה. צניחתו של ארג'ונה לתחתית המרכבה, והשלכת הנשק מסמלות קבלת תנוחה של תלמיד, השומע הדרכות ממורה, בעודו יושב לרגליו.

כך מסתיים הפרק הראשון של בהגווד גיטה

ביבליוגרפיה

(Devanagari) הטקסט המקורי של בהגווד גיטה הכתוב בכתב דוונגרי

:Gita Supersite לקוח מהאתר

https://www.gitasupersite.iitk.ac.in/

:Sacred Texts תעתיק הטקסט, לקוח מהאתר

The Bhagavad Gita in Sanskrit

http://www.sacred-texts.com/hin/bgs/index.htm

תרגומים לרוסית:

Акад. Б. Л. Смирнов. Бхагавадгита, Литературный прервод,

Санкт-Петербург, «Кристалл», 2000.

Акад. Б. Л. Смирнов. Бхагавадгита, Буквальный перевод, Санкт-

Петербург, «Кристалл», 2000.

Бхагавадгита в традиции и в современной научной критике.

Ислл., перев., коммент. В. С. Семенцова / М.: «Наука», 1985.

מאת המתרגמים Gita Supersite תרגומים לאנגלית הלקוחים מהאתר

הבאים:

Swami Shivananda, Swami Adidevananda, Purohit Swami, Swami

Gambirananda, Dr. S. Sankaranarayan

Georg Feuerstein with Brenda Feuerstein, The Bhagavad Gita, A

New Translation, Shambala, Boston & London, 2011.

GK Marballi, Journey Through the Bhagavad Gita, Seeker 2011,

2013.

מילונים:

Monier-Williams Online Sanskrit-English Dictionary, 2014.

Arthur A. MacDonell, A Sanskrit-English Dictionary, Oxford,

1893.

В. А. Кочергина, Санскрито-Русский Словарь, москва

издательство «Русский язык», 1987