הקשישים שטיפלתי בהם קראו לעצמם לעיתים קרובות ”אלטע זאכן“, שפירושו ביידיש: ”דברים ישנים“.

אליהו היה אומר שהגוף שלו מזכיר לו מכונית קרקס שחלקיה השונים מתנתקים ממנה בזמן נסיעתה, עד שהנהג נותר ישוב על חד-אופן, וממשיך לסוב במעגלים בעליצות.

היכרות קרובה עם עולם הזיקנה לימדה אותי להקדיש חלק מתשומת ליבי לחפצים ישנים ובלתי-שמישים. למשל, שעונים ללא מחוגים, בגדים עם חורים, מוצרי חשמל מקולקלים וכדומה. הרכבתי מהם יצירות, שהעניקו להם משמעות חדשה ומאגית. אתן בתור דוגמה מחשב נייד שהתקלקל, והשתמשתי במסך שלו כמו בקנווס לציור. ציירתי בעזרת אצבעותיי. בקבוקי פלסטיק ריקים שימשו בתור כן-ציור. בתמונה מתואר הבודהה של רפואה.

עם בוא הזיקנה, אדם שלא חונך להתמודדות עימה נאלץ לעבור ”הסבה מקצועית“. הרי אדם ממוצע מתבסס על עבודתו ועל מצבו המשפחתי כשהוא יוצר את השקפותיו על אישיותו ועל משמעות החיים. אולם, כשמגיעה הזיקנה, והעיסוקים הקשורים לעבודה נמצאים במגמת ירידה, והמעורבות במשק הביתי הולכת ופוחתת, מתרחש משבר צורב, שבמקרים רבים מחריב את סדר החיים של אותו האדם.

היכולת להתחיל חיים חדשים בזיקנה מפותחת רק אצל מי שלא תלו את תקוותיהם בצבירת הון ורכוש. לעיתים קרובות, זקנים מפזרים כסף הן במובן המילולי הן במובן המושאל. קמצנות לא עוזרת בשום אופן לשמור על הרכוש, אלא פוגעת ביחסים עם בני המשפחה. הכנה לחיים שמתחילים עם פרישה לגמלאות – משמעה טיפוח מיומנויות חשיבה עמוקה, התבודדות, ופעילות יצירתית. ההצלחה בפיתוח מיומנויות אלו תלויה במידה שבה תודעתם של אנשים מופנית לחיפוש אחר ערכים רוחניים תמידיים, שנמצאים מעבר לגבולות האישיות. אם נאמר בקצרה – לחיים החדשים יהיו מוכנים מי שהשתדלו לחיות אותם בחיים הישנים.

חיפוש נכון מחייב הערכה מחודשת של ההשקפות על עצמנו ועל העולם, ודבר זה כרוך בהתמודדות בגבורה עם מצבי תודעה לא נעימים. כדי להדגים עקרונות אלו אני מביא ניתוח של מצב שמוכר היטב לכל מי שמנהל יומן.

כשקראתי מחדש מחברת ישנה, גיליתי שמחשבותיי שהעליתי על הכתב לא מדויקות, והנימה הכללית לא נכונה. כיצד לא שמתי לב לאיכות הבינונית בזמן שמילאתי מחברת שלמה? התשובה לכך נמצאה בתוך המחברת עצמה, והיא הייתה מנוסחת בשיר הבא:

אצבעותיי ממאנות

פתאום להידקר במחט,

ולכן עוד לא מצאתי

אותה בערימה של שחת...

הסתבר שגם הרעיונות שכתבתי במחברתי היו כמו אצבעות חוששניות המסתייגות מחיפוש שיפגיש אותן עם המציאות.

זהו פרק שישים ושלוש מתוך "אלים רדומים" מאת ולדימיר פיאצקי, בתרגום לעברית מאת חנן פיאצקי, בעריכתה של סמדר פיאצקי. ספר זה מוקדש ברובו לסוגיות בתהליך ההזדקנות בראי הדהרמה הבודהיסטית.

למידע נוסף וליצירת קשר עמנו:

http://www.three-vajras.com/he/ 

https://www.facebook.com/mudrayoga.israel

https://youtube.com/@100Rivers.School