^*נאמר שהזהב שנמצא ברשותן של הפיות (Fairy Gold) נוטה להיעלם או להפוך לגרוטאות בידיהם של בני אדם.

מה אמיתי יותר – בועת סבון או צל של דרקון? בני-אדם, רוחות ואלים בוחרים פעם אחר פעם: האם להשקיע מאמצים בהשגת מה שנחשב אושר לפי תפיסות רווחות, או לחפש את מה שנמצא מחוץ לגבולותיהן.

מעת לעת הגיעו אליי לביתן השמירה של המפעל אנשים שרצו ללמוד את הדרך. אחראי המשמרת, בחור צעיר ופיקח, הבחין בכך, ושאל אותי על מטרת למידתם של המבקרים. בהיותו בעל נסיון רב בתחום הספורט, הוא ניחן בחריצות, והבין את הצורך בשיפור עצמי. אחרי מספר שיחות הוא ביקש ממני ללמדו כיצד לעבוד עם אנרגיה. כשהיינו אמורים להתחיל את הלימודים, מכרי החדש ביקש לדחות את השיעורים למספר ימים. במהלכם הוא ואשתו היו עתידים להתעסק ברכישת דירה. יום הקנייה נקבע מראש, והבחור ואשתו היו טרודים במעקב אחר השינויים בשער הדולר, שהרי משמעם היה רווח או הפסד משמעותיים.

כעבור יומיים הבחור הגיע לשיעור. הוא קרן. הסתבר שהשינוי בשער הדולר ביום הקנייה היה לטובתו, ו”יצא לו“ רווח גדול. ומנגד, אני הבחנתי בכך שיכולתו ללמוד אצלי התנדפה. ראי תודעתו התכסה באבק של חמדנות. הוא בעצמו חש מבוכה בזמן שניסה להבין על מה הוא רצה לדבר איתי. נתתי לבחור הזדמנות להירפא בכך שהפניתי אותו למכרתי הטובה, אישה צנועה שנתברכה בביקורתיות עצמית. אולם, לאחר הביקור, הבחור הסיק שהגברת אינה כריזמטית מספיק, והטיל ספק באפשרות ללמוד ממנה דבר מה בעל ערך.

לא פעם תלמידים חדשים על דרך הלימוד הרוחני חווים מאין התעצמות, שלדברי רבים ”מביאה מזל“. אולם כוח זה דומה לזהב הפֵיוֹת, שמתפוגג כמו חזון תעתועים. מי שמפגינים חולשת אופי, ומתלהבים מהרעיון שמתרגלים רוחניים אמורים ”לקבל אור ירוק“ בחייהם, מעלים חרס בידם. ישנם גם מקרים שבהם לא הצלחה עולמנית, אלא פחד ממזל רע הוא זה שגורם לירידתם של אנשים מהדרך הרוחנית. להלן מקרה שמדגים זאת.

שכן שלי, אדם נבון ומפותח רוחנית, שמתעניין באסטרונומיה ומתאמן בחריצות בשיטת טאי צ'י, התלונן לי על כאבי גב. הוא השׂתכר מהובלת רהיטים, וכמובן, נשיאה והעמסה של רהיטים היו מחריפות את מכאובו. הצעתי לשכני לבקר מורה לדהרמה שגרה לא רחוק. הרגשתי שיש סיכוי גדול שהוא יפנים לא את הדרכותיי, אלא את הדרכותיה של אישה שבגילה יכולה להיות אמו. הוא הביע נכונות לבקר אותה, אך ביום הביקור, ממש לקראת הפגישה, חיכתה לו הפתעה רעה. משאית העבודה שלו נגנבה.

שוחחתי עם השכן אחרי מספר ימים. הוא חש שקיים קשר בין החלטתו לבקר את המורה ובין גניבת המשאית, ואמר לי שהוא חושש להמשיך את הלימודים. מי יגיד מה יקרה? המשאית הייתה מבוטחת, ולשכני לא נגרם נזק כספי. הוא נאלץ לבטל כמה הובלות, ולהפסיק את עבודתו למשך שבוע, עד קניית משאית חדשה ונוחה יותר. ה”חופשה“ השפיעה לטובה על גבו של שכני, שבסך הכל הזדקק למעט מנוחה. אולם, הוא לא העז להמשיך את הלימודים אצל המורה.

השלכת בחורשה סתווית נחה בדממה. קול הרשרוש שמפיקים בה צעדים רק מדגיש את הדומייה. והנה, עולה לפתע רוח. עלים מסתחררים באוויר, והרוח נושאת אותם אי-שם הרחק... אחרי ששיחקה בהם כאוות נפשה, היא תותיר את עלי השלכת על האדמה, ושם הם יקרנו בזוהר הזהוב של קרני החמה.

זהו פרק שבעים ואחת מתוך "אלים רדומים" מאת ולדימיר פיאצקי, בתרגום לעברית מאת חנן פיאצקי, בעריכת סמדר פיאצקי. ספר זה מוקדש ברובו לסוגיות בתהליך ההזדקנות בראי הדהרמה הבודהיסטית.

למידע נוסף וליצירת קשר עמנו:

http://www.three-vajras.com/he/ 

https://www.facebook.com/mudrayoga.israel

https://youtube.com/@100Rivers.School