המחזור של ליקויי חמה וירח נקרא ”סארוס“ או ”מחזור הדרקון“. סארוס נמשך כ-18 שנה, שבמהלכן ליקויי חמה וירח מלאים וחלקיים קורים בסדד קבוע. מחזוריות זו איפשרה לאסטרונומים קדמונים לנבא בדיוק רב ליקויים שהיו עתידים לבוא. ה”דרקון“ מסמל את האופן שבו חשכה בולעת את המאורות בזמן הליקוי.

מיסטיקנים מפרשים את התופעה הזו בדרכים רבות. לפי אחת הפרשנויות הליקוי דומה לרחצה של המאורות הגדולים שנבלעים על-ידי הדרקון, ואז יוצאים מפיו נקיים ורעננים. ברמה הדקה ניתן לראות תהליך זהכהחלמת התודעה מתשוקה חושית שסימאה אותה. כתוצאה מרחצה בחשיכה האור השמימי הופך לרך ואינסופי כמו החלל. הנוסחה הבאה מתארת את מצב תודעתו של אדם שהתגבר על עיוורון זה:

”אדם פחות תשוקות שווה אל“

אם בן-אדם מתחיל ללמוד מדיטציה בישיבה כאשר הוא נמצא במצב של עוררות יתר, מלא ייאוש ותשוקות, מומלץ להתבוננן בגוף כבמערה ריקה. בעת ויזואליזציה זו אפשר לעצום עיניים (פתחי המערה החיצוניים, שדרכם חודר אור) ולהתבונן בחשיכה השקטה והקרירה של המערה. בחשיכה זו אין דבר מלבד ידיעת הזמניות והארעיות של כל הדברים שנוצרו. ניתן לבצע ויזואליזציה כזו בעמידה, בישיבהובשכיבה. במצב ישנוני – בעמידה, במצב תודעה ערני – בישיבה, ובמצב של חולשה – בשכיבה. במקרים של עוררות-יתר מומלץ להשתמש בוויזואליזציה זו בתדירות גבוהה (כל שעתיים-שלוש) ולמשך זמן קצר (מספר דקות עד רבע שעה). תרגול נכון לפי ההוראות מוביל לרגיעה משמעותית של החושים.

החושך של ריקות הגוף מעניק לא רק רגיעה, אלא גם מהווה משכן לתודעה הקוסמת, שיוצרת את הקיום ללא לאות. העיקר הוא שהיא לא תסתבך ביצירה שלה.

במסדרון של דירה קהילתית בברית המועצות, שבה גרתי, בכתה ילדה, שכנתי בת הארבע. ”מה קרה?“ שאלתי. כשהיא מתייפחת בבכי, היא סיפרה לי על צערה. שכנה אחרת, ילדה בגילה, קיבלה אופניים במתנה, ועכשיו היא רוכבת עליהם בחצר. אבל היא לא נתנה לחברות שלה לרכוב!

”זאת אומרת, את בוכה כי את רוצה אופניים?“ שאלתי. הילדה הנהנה.

”תעצמי עיניים, ותגידי, האם את רואה את האופניים? מה הצבע שלהם?“

”ירוק!“ הילדה יבבה.

”מצוין. אז את רואה את האופניים. אולם הם לא נמצאים פה, במסדרון. הם קיימים בתוך התודעה שלך. את בעצמך ציירת אותם בתודעתך, ואת יכולה להשתמש בהם כאוות נפשך“.

הילדה הפסיקה לבכות והביטה בי בחשדנות.

”אז הם כבר נמצאים בתוכי?“

”את בעצמך רואה אותם“.

היא שקעה במחשבות לרגע, ואז רצה לשחק בחצר. ובהמשך שכנתה נתנה לה סיבוב על האופניים שלה.

זהו פרק שמונים ושתיים מתוך "אלים רדומים" מאת ולדימיר פיאצקי, בתרגום לעברית מאת חנן פיאצקי, בעריכת סמדר פיאצקי. ספר זה מוקדש ברובו לסוגיות בתהליך ההזדקנות בראי הדהרמה הבודהיסטית.

למידע נוסף וליצירת קשר עמנו:

http://www.three-vajras.com/he/ 

https://www.facebook.com/mudrayoga.israel

https://youtube.com/@100Rivers.School