ייצוגים חזותיים של אלים מקיימים יחסי מין, שבאופן מסורתי הינם מושא לפולחן בחלק מבתי הספר לבודהיזם ויוגה, מעוררים תגובות שונות אצל אנשים. אחד אינו מבדיל בינם לאומנות ארוטית; השני חושב אותם למפתים וטמאים; השלישי רואה בהם סמלים לתרגולים מיניים; והרביעי מאמין שהם ביטוי להאנשה של כוחות קוסמיים.

הטיפוס הראשון, שאינו מבדיל בין ציורים וצלמים של אלים מקיימים יחסי מין לאומנות ארוטית, הוא אדם קל דעת. הוא נמצא בחיפוש אחר ”הנאות החיים“, וחושב את התודעה לנכס של הגוף. הוא מרוצה כשהכל מסתדר כפי שהוא רוצה, והופך להיות אגרסיבי כשמופיעים מכשולים בדרך להגשמת תשוקותיו.

השני, שחושב את הדימויים של אלים מקיימים יחסי מין למפתים וטמאים, נוטה לראות בגוף את הסיבה לסבלה של התודעה, ובמידה כזו או אחרת חש עוינות כלפיו. הוא חושב את גופו לגורם שמגביל את חירותו, ולא מבין שתשוקות וכעס, חסרי הגוף, הם אלו שגוזלים ממנו חופש.

השלישי, שמעניק לדימויים של אלים מקיימים יחסי מין סטטוס של סמלים ל”חניכה סודית“, תופס יחסי מין כיוגה סגולית או דרך נסתרת. אדם כזה מחזק את היקשרותו לגוף, ותודעתו הופכת לאל שתלות בטקסים קילקלה אותו.

הרביעי, שרואה בציורים וצלמים של אלים מקיימים יחסי מין האנשה של כוחות קוסמיים, שואף לפוגג את תחושת זעירותו בתוך הענקיות של המרחב והמאורות, שנעים בתוכו. אדם כזה מתייחס אל גופו כאילו זה מיקרוקוסמוס, והשקפתו היא הנעלה מבין ארבע ההשקפות שנמנו לעיל. אולם אף השקפה נעלה כזו מפחיתה את ההיקשרות אל הגוף והאישיות רק כשהיא מוכתבת על ידי הרגשות האינסופיים של רצון טוב וחמלה. השקפה כזו בפני עצמה לא תקבע אם האדם יעלה מעלה או ירד למטה.

ובכל זאת, קיימת השקפה נשגבת ועמוקה יותר מההשקפות שתוארו קודם. היא מהווה את דרך האמצע, ומובילה את התודעה לשלווה. לפי השקפה זו, יש לראות בזוגות האלים המקיימים יחסי מין צלם טהור של תודעות אימנו ואבינו בחיים האלו ובאלפי רבבות של גלגולי חיים קודמים ועתידיים. יחס כזה מאפשר להתבוננן באלים אלו ללא קנאה, ללא פיתוי וגירוי, ובמודעות לזמניות של כל הקיים. השקפה עמוקה זו מאפשרת לראות את האמת על אודות הדרכים של גלגולי החיים של היצורים.

התעברות מתרחשת בהתקיים שלושת הגורמים הבאים: תמצית הגבר, תמצית האישה, ויצור על-חומרי שמתגבש מתוך עקבות של מעשים שנעשו בגלגולי החיים הקודמים. נדון בארבעה סוגי לידות.

הסוג הנחות ביותר מביניהם הוא לידה מתוך לחות. באופן הזה נולדים טפילים והיצורים הפרימיטיביים ביותר. אכן, מי שחושבים שהתודעה היא תוסף לגוף מפתחים סוג תודעה ירוד שכזה.

הסוג השני הוא לידה מתוך בֵיצה. יצורים שנאלצים לשבור את הקליפה ולבקוע חווים הרבה כעס וייסורים. כאלו הם זוחלים וציפורים. אכן, מי שרואים בגוף מקור לסבל של התודעה מפתחים סוג תודעה קשה שכזה.

הסוג השלישי הוא לידה מתוך רחם, כלידתם של יונקים ובני אדם. הנולדים מתוך רחם חווים הרבה עייפות ועצב. אכן, מי שמחפשים בתרגולים גופניים דרך נסתרת לעוצמת התודעה מפתחים סוג תודעה שכזה.

הסוג הרביעי הוא לידה מתוך לוטוס, כלידתם של יצורים שמימיים. הלוטוס מסמל את האנרגיה הטהורה של המרחב. לידה שכזו מלווה בשפע של עונג ושמחה, אך יצורים שנולדו באופן הזה עלולים לאבד ערנות ולפתח תלות בתענוגות. תלות זו טומנת בחובה את סכנת ההידרדרות לעולמות תחתונים. מי שמתייחסים לגוף בתור מיקרוקוסמוס מפתחים סוג תודעה כזה.

מנגד, המשוחררים מתעלים על ארבעת סוגי הלידות, ומגיעים אל הארצות הטהורות שנוצרות בשלמותן מהרגשות האינסופיים של רצון טוב, וחמלה, יחד עם שמחה ואי-תשוקה הנלוות אליהם. יצורים שהגיעו לארצות הטהורות למדים שתודעה אחדותית, חופשייה מתשוקות ומכעס, עולה על כל תפיסה אפשרית של ”אני“, ומתקדמים בדרך הנשגבת בלי סכנות, ומבלי להיקשר לקיום או לאי-קיום.

בחור אחד, שבילדותו לקה במחלת כלי דם חמורה, פיתח תלות במריחואנה כשהיה בתיכון, והחליש את גופו עד כדי הופעה תדירה של הזיות. הכרנו לאחר שהוא קרא את הספר ”יוגה אינטגרלית“ מאת שרי אורובינדו. כשהבחור ניסה למדוט לפי השיטה המוסברת בספר, הוא התנסה בשתיקת התודעה, שהפכה במהרה לדריכה במקום, ואז הוא קבע שתודעתו נהייתה יוגיסטית. כעבור מספר מפגשים איתי הוא פנה לחקירה של תורת הבודהות, ולשם הטמעתה בזיכרון אף העתיק את ה”דהמהפדה“. באותה תקופה מצבו של מכרי השתפר, ואמו סיפרה לי בעת פגישה שדיבורו כלפי אביו נהיה סבלני וידידותי יותר. לפני כן הוא היה טוען בהתנשאות שלעומת הוריו, הוא בעל ”תודעה יוגית נשגבת“. הגברת לא חסכה מחמאות, אבל ראיתי שהיא חוששת יותר מהתחזקותה של סמכותי בעיני בנה מאשר ממחלתו. היא כבר הספיקה להתרגל אל החולי, ותיארה לעצמה פחות או יותר למה ניתן לצפות, בעוד שלמידת דהרמה בודהיסטית הייתה אפופת מסתורין.

בשלב מסוים המחלה החריפה שוב, והבחור התלונן על ”אי-יכולת להתרכז“, והתחיל לחשוב באופן מעגלי ואובססבי שמריבות השכנים מעבר לקיר ”הן אלו שמוציאות אותו מריכוז“. הוריו אסרו עליו תרגולים רוחניים במצב כזה, פן ידרדרו ויוציאו אותו מאיזון. מספר שנים אחרי כן הם ביטלו את איסורם, אך הבחור כבר הסתגל לחשיבה וחיפוש אחרים; עניינו בדהרמה נהיה פסיבי, והוא נסוג למסגרת החיפוש אחר ”מצב יוגי סגולי“, שבו הוא היה מתנחם אז, כשרק הכרנו.

במקרה המתואר המחלה אומנם העבירה את כל האחריות על מצבו של החולה להוריו, אך גם אנשים בריאים ועצמאים מסתמכים בגדול על דוגמת הוריהם בעת קבלת החלטות. נדירים הם המקרים שבהם גם ההורים של מתרגלי הדרך מעודדים את החיפוש אחר שלווה יציבה. בדרך כלל, אפילו הורים דואגים סבורים שהדבר החשוב ביותר עבור ילדיהם הוא שגשוג כפי שהוא מוגדר בחברה. אולם, אידיאולוגיה שדוגלת בחיפוש אחר הצלחה עולמנית ואושר חושי מרעילה בחשאיות וביציבות את היחסים בין הורים לילדיהם. ניתן לרכך ולהכיל בצורה נכונה חוויות לא נעימות ביחסים עם ההורים בעזרת תרגולי ויזואליזציה נבונים של אלים הנמצאים באיחוד מיני.

זהו פרק שמונים וחמש מתוך "אלים רדומים" מאת ולדימיר פיאצקי, בתרגום לעברית מאת חנן פיאצקי, בעריכת סמדר פיאצקי. ספר זה מוקדש ברובו לסוגיות בתהליך ההזדקנות בראי הדהרמה הבודהיסטית.

למידע נוסף וליצירת קשר עמנו:

http://www.three-vajras.com/he/ 

https://www.facebook.com/mudrayoga.israel

https://youtube.com/@100Rivers.School