ישנם מקרים שבהם אנשים בורים ומתנשאים מתרגלים ויזואליזציה של אלים. אנשים כאלו מפרשים את רצונותיהם שלהם בתור רצון השמיים, ומאמינים שוויזואליזציה פשוטה ובהירה הינה השגת ראייה צלולה. תפיסות שגויות מסוג זה חושפות את התודעה בפני מגוון רוחות רעות. כשהמתבוננים חושקים בתענוגות החושים, הם מתרגלים במטרה להשיגם; כשהם מרגישים עוינות כלפי מישהו, הם מתרגלים התבוננות באלים זועמים, בתקווה להעניש את אויביהם. תודעתם הופכת לאלים שתלות בטקסים קילקלה אותם, והם מושכים מתרגלים רוחניים פנאטים.

אני נזכר במקרה של אישה שהתלהבה מרוחניות ”לפי קסטנדה“. לאחר שקראתי כמה ספרים מאת הסופר, נוצר אצלי רושם שזהו איש עט מוכשר שהוליך שולל בהצלחה רבה קוראים שנמשכו לאפקטים מיוחדים. כמובן, בהסכמתם המלאה, שהרי יצירות מעודנות מבחינה ספרותית מצילות אנשים רבים משעמום.

הגברת שעליה אני מספר התחתנה עם בחור יפה תואר שהיה הרבה יותר צעיר ממנה. לדבריה, הם היו שיכורים מאהבה שדמתה לאגדה חלומית, אך הגיע הרגע שבו הם התעוררו. לא נותר דבר מן התשוקה. האישה הרגישה צורך בבן-זוג חדש, שאיתו היא תוכל ”להסתגר בחדר, להאזין ביחד למוזיקה חביבה, ולשכוח מהעולם הרגיל והמשעמם“. תודעתה קיבלה צורה של אלה שתלות בטקסים קילקלה אותה. אלה כזו דומה לערפד, והיא שואבת חיוניות מהרגשות האנושיים. גברת זו כבר הייתה מרוקנת. היא גם לקחה חלק ב”ריקון“ בעלה הצעיר, ואז חוותה צורך עז בהזנה ממקור חדש. היא איבדה עניין בבעלה כי הוא הפך לסוללה ”מרוקנת“.

התשוקה בחיי האישה הזו הפכה לטקס שהפיג שעמום. אולם המחיר עבור הפגת השעמום היה כבד מידי – התודעה איבדה ריבונות על הרגשות. כששוחחנו, האישה סיפרה על רצונה ”לעצור את העולם“, כלומר לעצור את המחוגים המסתובבים של חושיה. אלא שהיא סובבה אותם מהר ככל יכולתה...

האירועים יכולים להתגלגל גם אחרת. במשך תקופה מסוימת הייתי בקשר עם זוג שעסק בהוראת מאגיה. בזמנם הם השתתפו במגוון חוגים רוחניים, ורכשו הרבה מיומנויות שקשורות לטקסים. בדומה לסיפור הראשון, האישה הייתה מבוגרת בהרבה מבעלה. בשונה מהסיפור הראשון, הבעל היה טורף לא פחות מאשתו. הוא תפס בחייה מקום של מקבל פינוקים, וניצל באנוכיות את הרגשות הרומנטיים שרחשה כלפיו אשתו ההולכת וקמלה. היה מחכים לראות כיצד בני הזוג הפכו את התבדרותם בתשוקה (או משחקם בתשוקה) לעסק רוחני, שבו פגמי האופי שלהם הוצגו כיתרונות. בהיותו חסר עמוד שדרה ומפונק, הגבר הצעיר מילא תפקיד של מדיום בצוות. הוא נכנס לטראנס בקלות, ובמצב של הכרה חלקית גילה עתידות לכל המבקשים. אשתו, שללא ספק ניחנה בכישרון ארגוני, מילאה את תפקיד הכוהנת, שפירשה את הנבואות מפי המדיום, והנחתה את המאזינים. הזוג הנשוי בהחלט נראה מרוצה מיחסי הגומלין שהושגו. התודעה שלהם קיבלה צורה של אלים שתלות בטקסים קילקלה אותם, והם הרגישו תלויים רק במספר המשתתפים במעגל הקסמים...

זהו פרק שמונים וארבע מתוך "אלים רדומים" מאת ולדימיר פיאצקי, בתרגום לעברית מאת חנן פיאצקי, בעריכת סמדר פיאצקי. ספר זה מוקדש ברובו לסוגיות בתהליך ההזדקנות בראי הדהרמה הבודהיסטית.

למידע נוסף וליצירת קשר עמנו:

http://www.three-vajras.com/he/ 

https://www.facebook.com/mudrayoga.israel

https://youtube.com/@100Rivers.School