פרק 1
לפני שנים רבות כיסו את פני האדמה יערות עבותים. היו מעט ערים וכפרים, לא כמו בעידן בו החל להיקרא העולם – כדור הארץ. בני האדם בכל קצוות תבל שמו מבטחם באמונותיהם ומנהגיהם עד כי אפילו העמים השכנים נתפסו על ידם כחצי בני-אנוש, ואלה שגרו בארצות מרוחקות נתפשו בעיניהם כיצורים זרים ומוזרים.
בעת ההיא תושבי הודו העשירים, שהיו בעלי עוצמה ורכוש מרובים, נהגו לנסוע במרכבות מפוארות. משרתים ועבדים מימשו את רצונותיהם ומילאו אחר פקודותיהם. רק בני אצולה ואנשי דת קיבלו השכלה. מסורות, מנהגים, אגדות והגדות עברו מדור לדור. בני משפחות האצולה וצאצאיהם התגוררו בסמוך זה לזה – זאת הייתה דרכם השגורה לשמור ולהישמר מפני העולם הסובב.
בבתיהם של אנשי דת, הברהמינים, דלקה להבת האש הקדושה, והם נהגו להגיש לה חמאה מזוקקת ואורז עם חלב, בתור מנחה לאלים. גם שוורים ופרות, סוסים, עזים וכבשים הוקרבו לאלי הודו העתיקה. על פי האמונה שרווחה לגודל הקורבן וטיבו הייתה השפעה מכרעת על עתידו של המקריב: האם יזכה לחיים ארוכים, לשגשוג ולהצלחה במונחי העולם הזה.
במידה ואחד המלכים היה מחליט לחזק את חומות ממלכתו, שכניו יכלו לפרש את מעשיו כאיום. מלכי התקופה היו גם השופטים והיושבים בדין, בידיהם הופקדו גורלותיהם של בני אדם, ואיש לא העז להטיל ספק בתבונתם, בינתם, וביכולתם להשליט צדק, וזאת מעצם השתייכותם לשושלת המלוכה.
בלילות, כאשר הפרחים והצמחים כיסו את האדמה הרוגעת בניחוחם המשכר, עקבו האסטרולוגים אחר גרמי השמים, ניסו לחזות ולנבא את העתיד לבוא, וביקשו לצְפות את התמורות העתידות ביקום, באנושות ובחיי הפרט. מכובדי הודו שילמו הון עבור תחזיות אסטרלוגיות, בייחוד עבור היורשים. כמיהה לחיים ארוכים, מלאי הצלחה עולמנית ללא מכשולים הייתה אופיינית, מאז ומתמיד, לבני אדם. אולם, האנשים שנשאו את עיניהם אל על חשו את עוצמת המרומים שעלתה אלפי מונים על זו שצברו בני אדם במהלך כל חייהם. גם ניסיון וחוכמת החיים האנושיים התמעטו מול הכוח המסתורי שהיה טמון בשמיים. זו הסיבה, שמכובדי הימים ההם, אלה שיכלו להרשות לעצמם לשלם למנבאי העתיד, לא היססו בפנייתם אל אומנות החיזוי.
אחד היורשים, בעת ההיא, היה נסיך צעיר – בן למלך השבט הקרוי בשם שאקיָה – צאצא של "שושלת השמש" של המלכים ההודים. לנסיך הוענק השם "סידהרתא" – פירושו "זה המגשים את מטרותיו". יש אומרים כי מפתו האסטרולוגית של הרך הנולד חזתה עבורו תהילה רבה, אך הבחירה במסע חייו, תחת כיפת השמיים זרועת הכוכבים, הייתה תלויה בו עצמו.
הפילוסופים הפרושים הרבו לדון בשני נתיבים: הנתיב העליון והנתיב התחתון. הנתיב העליון הוביל אל השמיים, אל אור וחירות, והיה שמור לאלה שחיו חיים קדושים של מוסר ומעשים טובים, שביקשו דעת ותבונה. הנתיב התחתון הוביל לאובדן, שיכחה וסבל בחיים הבאים. חיי האופל נגזרו על מי שדבקו בדרכים שגויות, בבורות ונהגו לחיות חיים ריקים מתוכֵן, חיים של חמדנות ועוונות.
הפרושים שהתבודדו ביערות, התמסרו בכל מאודם למדיטציה וחקירה פנימית למען הגאולה. אך כעת, כאשר סידהרתא הקטן הגיח לאוויר העולם, הם היו רחוקים מאוד מהנעשה בין כותלי הארמון. טרם הצטלבה דרכם של המסתגפים עם זו של הנסיך הצעיר.
חייו של הבודהה שאקיימוני (מהדורה שנייה)
כל הזכויות שמורות 2026, ישראל
© ולדימיר פיאצקי
© מאה נהרות Hundred Rivers
בכתיבת ספר זה השתתפו ולדימיר פיאצקי, חנן פיאצקי, סמדר פיאצקי, יהודית זבולון ושרה מגן.
