משמעות המילה דזוקצ'יאן בטיבטית היא השלימות הגדולה. הכוונה היא לשלימות התודעה הגדולה והתודעה המשוחררת. העקרון הבסיסי של תורה זו הוא שלאמיתו של דבר התודעה טהורה ומשוחררת, והבורות איננה אלא סילוף שלה.
תורת מבוססת על היותם של טוהר התודעה וחירותה בלתי נפרדים. לפרקטיקת הדזוקצ'אן צביון טנטרי, ולפילוסופיה שלה צביון של היוגה צ'ארה, לפיה תודעה טהורה בלבד היא המציאות היחידה שקיימת.
בעוד שמסורת היוגה צ'ארה נקלטה בסין, מסורת הדזוקצ'אן לא הגיעה אליה, אך השתרשה בטיבט.
לא ידוע רבות על מייסד הדזוקצ'אן ,גאראב דורג'ה, מאחר ובפקיסטן המודרנית ובמזרח אפגניסטן אין אפשרות לבצע חפירות ארכיאולוגיות. על פי המסורת גאראב דורג'ה היה מכשף ויוגי גדול. הוא נהג להתבודד לפרקי זמן ארוכים והתגלה לתלמידיו בדמות של וג'רהסטווה, דמות נערית המפיצה אור אינסופי.
מסופר שכאשר תלמידו השורשי מנג'ושרי מיטרה, שהיה מלומד בודהיסטי מוכשר, פגש את גאראב דורג'ה, לראשונה, הוא התייחס אליו , כאל אדם שאין לו יכולת ללמד אותו. לאחר ששוחחו מעט, ומנג'ושרי מיטרה חש את נוכחותו של גאראב דורג'ה, התפוגגה גאוותו, והוא קיבל את גאראב דורג'ה כמורה שלו, והחל ללמוד את תרגול הדזוקצ'אן.
למנג'ושרי מיטרה הייתה השכלה רחבה בכללי המוסר של הווינאיה, בסוטרות של מסורת המהאיאנה , ובטנטרה, אולם חסרה לו היכולת להפנים את הידע הרב שצבר עד הגיעו לגיל ארבעים .
כאשר פגש את גאראב דורג'ה. אחרי שנים רבות של לימוד, הרגיש מנג'ושרי מינטרה שעדיין לא מימש את מצב התודעה של מורו. הוא חש חסר מזל, כאשר נודע לו שגאראב דורג'ה התכונן לעזוב את גופו. וכאשר גאראב דורג'ה עזב את גופו חש מנג'ושרי מיטרה עצב על כך שעדיין לא הגיע למצב של הארה מלאה, המצב בו היה מורו. בעודו שרוי בתסכול ובפחד על מה יהא על כל התרגול שצבר, לאור עזיבת מורו את גופו, הוא ראה את גאראב דורג'ה מופיע לפניו בצורה דקה, צורה של וג'רהסטווה, שמסר לו שאל לא לחוות תסכול ופחד, מאחר והוא כבר קודם מסר לו את כל התורה, וכעת ימסור לו את תמציתה בשלושה משפטים באמצעותם יוכל להפנים אותה.
המשפט הראשון היה : קבל החלטה לגבי טבעה של תודעתך, כלומר החלט שטבעה של תודעתך הוא טהור ותמיד משוחרר מסבל.
המשפט השני היה: ייצב את התודעה שלך בהחלטה שקיבלת, כלומר, משהחלטת שטבעה של תודעתך טהור ומשוחרר תמיד, דאג לא להתרחק מהחלטה זו שקיבלת.
המשפט השלישי היה: לאחר שקבלת החלטה, והתייצבת בה, שחרר את כל פעולות התודעה, בעזרת הזיהוי שפעולות אלה הן כולן משחק של אור צלול. המשמעות היא שלאחר ההחלטה על טבעה הטהור תמיד של התודעה, ולאחר שהחלטה זו מיוצבת, התודעה מפתחת כוח מספיק לזהות שכל פעולותיה כמו מחשבות, רגשות ופעולות מנטליות, כל אלה בנויים אך ורק מאור. התודעה כשמש ממלאה באורה את כל חיינו, וכאשר אנו מזהים שכל פעולות התודעה הן ביסודן אור משוחרר מסבל, אנו מפנימים את תורת השלימות הגדולה.
כאשר אנו מזהים את טבע האור שבכל פעולה מנטלית, התודעה משתחררת מעכירות של רצונות רעים ומרגשות סוערים, מאחר והעכירות עולה כאשר אנו שוכחים את טבעה המואר של התודעה. אדם בור אינו חש באור תודעתו, ואור זה הופך להיות אור נסתר. תורת הדזוקצ'אן מגלה אור נסתר זה, ומעצם גילוי זה היא מבהירה לאדם את היותו משוחרר בטבעו, ומשחררת אותו מציות למחשבות ונטיות עכורות. במשפט אחד ניתן לומר שהאור מגרש את החושך.
כאשר מנג'ושרי מיטרה קיבל את התורה ממורו, הוא ראה שגאראב דורג'ה כתב אותה בדיו עשויה מאור , על נייר עשוי מאור. הוא שמר אותה בתיבה קטנה בגודל אצבעון, והחביא אותה בתוך ליבו של מנג'ושרי מיטרה. הקופסה הייתה שקופה דמוית קריסטל. כאשר הרגיש מנג'ושרי מיטרה שהקופסה נכנסה לליבו, הוא נירגע, והרגיש שהוא שומר על הנוכחות של הגורו שלו בשלמותה.
מסירת התורה באופן טלפתי שכיחה מאד במסורת הדזוקצ'אן, והיתה חיונית למסירת התורה על ידי גאראב דורג'ה למנג'ושרי מיטרה.
מאפיין נוסף למסורת הדזוקצ'אן הוא צורתה הלקונית, כאשר מילים מתפקדות כסימני דרך. התורה נמסרה בצורה לקונית בשלושה משפטים באמצעותם ריכז גאראב דורג'ה את כל התרגול היוגי, לתלמיד בשל שהיה קרוב למצב של הארה. יחד עם זאת יכולת זו היא גם ביטוי לקשר בין העולמות השמיימיים לעולם הגשמי. בעוד שבעולם הגשמי המחשבות מקבלות נפח גדול, והן יכולות להיות ארוכות מאד, הרי בעולם השמיימי התורה נמסרת כמו ברק.
גאראב דורג'ה מעולמות שמיימיים הקשורים לתשעה כוכבי לכת, הקיימים על פי האסטרולוגיה ההודית במערכת השמש. הכוכבים הם: ירח ,חמה, נוגה, צדק, מאדים, שבתאי, ועוד שני כוכבי לכת , שאינם חומריים והם התגלמותם של ליקוי שמש וליקוי ירח. אחד התרגולים הבסיסיים בדזוקצ'אן הוא התבוננות ישירה בשמים ריקים באור יום, ובכוכבים וכוכבי הלכת בלילה. עד היום יוגים מתרגלים צפייה בשמים במקומות המאפשרים זאת. יחד עם זאת תורה זו אינה מוגבלת לנסיבות חיצוניות כמו מיקום פיזי, או עיסוק מסוים, מאחר והמאורות הם אך ורק סמל לאורה הפנימי של התודעה.
