פעם אחת, ארבעת המלכים של רוחות השמיים ירדו מארצות הטוהר לעולם הגשמי כדי לברך לשלום את הבודהה ואת הסנגהה שלו. הבודהה לימד דהמה ביער גדול, ונוכחותו משכה למקום אלים רבים אחרים. ארבעת המלכים שהגיעו מארצות הטוהר, שיבחו והיללו את הבודהה ואת הסנגהה שלו:

"הגענו לאסיפה המופלאה של אלים ובני-אנוש כדי לברך לשלום את הסנגהה שלא ניתן להביסה.

התלמידים שנוכחים כאן שולטים בתודעתם כפי שרכב מיומן שולט במרכבה.

הודות להתגברותם על מכשולים, חייהם טהורים מחטא.

כל מי שמצאו מחסה בבודהה לא ייפלו לעולמות הקיום התחתונים.

לאחר עזיבת הגוף, הם ייוולדו בעולמות האלים".

אז הבודהה בירך לשלום את היצורים השמימיים שהצטרפו לאסיפה, והציג אותם לתלמידיו:

"בקרבנו נוכחים אינספור יאקשות (yakṣas) – אלים מרהיבים ובעלי עוצמה שזוהרים בשלל צבעים, והמרשים מביניהם הוא קומבהירה (Kumbhīra) – אחד מתריסר הגנרלים השמימיים ששולטים בקבוצות הכוכבים. כל היאקשות ניחנים בכוחות על-טבעיים, ביופי ובחן.

באסיפתנו נוכחים ארבעת המלכים ששולטים בארבע רוחות השמיים: במזרח נמצא דהטרטהה (Dhataraṭṭha) הלבן, אדון הגנדהרוות (gandharvas), שהם הנגנים השמימיים, אשר שולט בעולם באמצעות מוזיקה;

בדרום נמצא וירולהקה (Virūḷhaka) הכחול, אדון הקומבהנדות (kumbhaṇḍas), שהם רוחות היער, אשר שולט בצמיחתם של שורשים וצמחים, ובידו חרב; במערב נמצא וירופאקהה (Virūpakkha) האדום, בעל הראייה השמימית, אדון הנאגות, שהם רוחות אדמה דמויי נחש; בצפון נמצא קוברה (Kuvera) הירוק, המלך הגדול מבין ארבעת המלכים, אדון היאקשות הארציים, ובידו מטרייה העשויה מקשת בענן. ארבעת המלכים האיתנים, צאצאיהם הזוהרים, ומשרתיהם הטריקסטרים, שיוצרים אשליות, מקבלים את מרותם של הבודהה והסנגהה בלבד.

באסיפתנו נוכחים גארודות (garuḍas) מכונפים – מלכי הציפורים, ונאגות זוחלים, שהתפייסו בשומעם את התורה הרכה והמרגיעה שמפסיקה עוינות.

באסיפתנו נוכחים אסורות (asuras) – השדים, שהובסו על-ידי האלים וחיים באוקיינוס המקיף את הר מרו (Meru) שהוא ציר היקום. בראשם עומד כוכב הלכת ראהו (Rāhu), שגורם לליקוי חמה וליקוי ירח. באסיפה זו, נגמר הסכסוך בין האסורות לאלים. באסיפתנו נוכחים האלים של ארבעת איתני הטבע, שמגיעים מעולמות שמימיים שונים: יאמה (yama) – השמיים של הפסקת מלחמות; טושיטה (tushita) – השמיים של אלים יפי-תואר, שמהם הגיע הבודהה לעולם בני-האנוש; והשמיים הנראים לעין, שבהם שוכנים האלים הקורנים, הלוא הם המאורות.

באסיפתנו נוכחים בוראי העולמות, הלוא הם אלף הברהמות (brahmas), המסנוורים בבוהקם. יחד איתם הגיעו עשרת האישוורות (īśvaras), הבוראים של עשרת כיווני המרחב, ובראשם עומד ברהמה הדגול".

מארה (Māra), שד רע, ראה את האסיפה הגדולה של אנשים ויצורים שמימיים מכל העולמות. הוא התקרב לאסיפה בליווי צבאו, וציווה: "תפסו את כולם, כבלו אותם בתשוקות. אל תתנו לאף אחד לברוח!"

צבא המארה פתח במתקפה. המארה הרעיד את הארץ וחולל הוריקן; הבזיקו ברקים ורעמו רעמים. למרות זאת, תלמידי הבודהה והאלים עם פמליותיהם המשיכו להאזין לדרשתו של הבודהה, ותשוקות לא השתלטו עליהם. השדים התאכזבו והתייאשו, וצבאם נסוג.

"לא ניתן להביס את חסידי הדהמה... הם אכן מאושרים ועשויים לבלי חת!" קרא המארה.

אפילו השד הרע, בראותו את יציבותם של תלמידי הבודהה, מהלל את הדהמה ואת אלה הלומדים אותה.

יהי טוב!

לצפייה בגרסה המאוירת:

https://youtu.be/6s0iLsKe-sQ