במחסן חשוך התגוררה עכבישה. בדומה לאחיה ואחיותה האחרים, היא טוותה קורים.

פעם, הציצה אישה לתוך המחסן. היא הביטה בקורי העכבישה, ולמדה לטוות.

עבר זמן רב. חלק מהכוכבים נסדקו, וחלק נעלמו מהשמיים.

והנה גבר הציץ לתוך המחסן. הוא הביט בתנועות העכבישה ולמד לצייר ולחבר שירים.

ושוב עבר זמן רב. חלק מבני-האדם שכחו לשם מה מוענקים שמות, וחלק מהשמות שינו את משמעותם.

והנה פעם אחת הציץ ילד לתוך המחסן.

"מה את עושה, עכבישה?" הוא שאל.

"טווה קורים," היא השיבה.

"למה?" שאל הילד.

"כדי להציל את עולמי," אמרה העכבישה.

והילד למד להתפלל.

עברו עוד הרבה גלגולי חיים והאמונה הפסיקה להיות שלמה, ואף רבים מן המורים הפסיקו לאהוב את העולם.

והנה שוב מישהו הציץ לתוך המחסן...

יהי טוב!

לצפייה בגרסה המאוירת:
​https://youtu.be/VMdWwupMHJo