הרצאה 12 – אשוקה
בשנת 250 לפני הספירה, כמאה ושלושים שנה לאחר האספה השנייה, התכנסה הסנגה הבודהיסטית שמאמיניה הגיעו ממדינות רבות שבהודו העתיקה. המלך שתמך באספה זו וסיפק את כל התנאים הנחוצים לקיומה היה המלך אשוקה. במהלך השנים שבין האספה השנייה לשלישית המצב הפוליטי בהודו השתנה באופן משמעותי. אשוקה מלך על אימפריה ענקית ששיטחה היה כחמישה מיליון קילומטר מרובע. לשם השוואה, שיטחה הנוכחי של הודו הוא כשלושה מיליון ומאתיים אלף קילומטר מרובע. שיטחה של האימפריה של אשוקה כלל בנוסף לשטחה הנוכחי של הודו, גם שטחים רבים נוספים. אביו וסבו של אשוקה כבשו שטחים נרחבים של הודו, שהיו חלק מהאימפריה של אלכסנדר מוקדון, שהגיע בכיבושיו עד הודו. אחרי מותו שטחים אלה התפצלו לחלקים רבים עליהם שלטו הסטרפים. , והועברו לאימפריה של אשוקה. במובן מסוים היה אשוקה אלכסנדר מוקדון ההודי. הואהתמודד עם קשיים רבים שהערימו עליו תושבי שטחים אלה. כדי להתמודד עם המרידות של תושבים אלה, ולאחר מלחמה עם אחת המדינות בה נהרגו רבים משני הצדדים ואחרים חיו בסבל רב, חש אשוקה שהוא אינו יכול לשלוט באימפריה כה גדולה בכוח הזרוע. הוא פנה לדהרמה הבודהיסטית מאחר והוא חש חרטה על הסבל הרב שגרם, ובו זמנית כמנהיג הוא חיפש כלים לאחד את האימפריה שלו. הוא הבין שמילים נכונות המרגיעות את התודעה, יכולות להיות יעילות יותר לטווח הארוך מכוח פיזי. אשוקה תמך באספת נזירי הדהרמה, מאחר ובסיועם הוא עבר תהליכים פנימיים והושפע מהם רבות. חשוב להבין שצעדו זה לא נבע רק משיקולים פוליטיים.
בכנס השתתפו יותר מאלף נזירים ונזירות ששיננו את הדהרמה. בנוסף לכך היה הכנס מיעד לייצר שקט באימפריה של אשוקה. באספה זו בנו נזירים בכירים גוף של תשע משלחות, שתפקידן היה להגיע הן להודו, אך בעיקר לשכנותיה, המדינות השונות באימפריה, ולמסור את הדהרמה הבודהיסטית.
המשלחות ביצעו את משימתן בהצלחה רבה והביאו לשיפור ביחסים הדיפלומטיים בין המדינות השונות, ולשיפור במצבן של המדינות עצמן. בנוסף, בנה אשוקה מצבות עליהן נכתבו תכנים שעודדו סובלנות בין בני האדם. אחד הביטויים הידוע ביותר היה, שהמעוניין לשמור על שלמות דתו, עליו לכבד את דתם של האחרים. ההורס את אמונתם של אחרים, הורס את אמונתו. ביטוי זה הינו ביטוי בודהיסטי.
אשוקה מינה נזירים שיקריאו לאנשים את הכתוב, מאחר ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. בנוסף לכך הסבירו הנזירים את הכתוב, ונתנו ברחבי האימפריה דרשותשעסקו באמיתות של סובלנות. ניתן לומר שהדרשות עסקו בהסכם חברתי בין המנהיג לעמים עליהם שלט. אשוקה האמין שתפקיד המנהיג הוא לדאוג לעמו ותפקיד העם לחיות בשלום ובשלווה. הוא נתן ביטוי מעשי לאמונה זו, בכך שביצע שינויים הקשורים לניהול האימפריה. הוא מינה נזירים לסוהרים בבתי סוהר. הייתה להם סמכות לשחרר אסירים מהכלא. אם לדוגמא האסיר היה זקן, או שעל האסיר הוטל לפרנס את משפחתו דלת האמצעים. הייתה לנזירים הסמכות לשחרר אסיר אם התרשמו שהאסיר לא ביצע את העבירה המיוחסת לו.
אשוקה החל לפתח מוסדות להשכלה ובתי חולים, ופיתח את הסביבה, כמו נטיעת עצים לרווחת התושבים. הוא נועץ בנזירים, ובסוף חייו היה כה מסור לדהרמה הבודהיסטית, עד כי הקדיש את רוב זמנו לנושאים של דהרמה. ניתן לומר שאשוקה תרם לפיתוחה של הדהרמה הבודהיסטית יותר מכל מנהיג אחר.
ידוע שאשוקה שלח משלחות של נזירים ליוון, ולאימפריה שנקראה גנדהארה, שכללה אתאפגניסטן ופקיסטן של ימינו.לגנדהארה היה תפקיד מרכזי בהתפתחות הדהרמה, והתרבות הבודהיסטית התקבלה בה בשמחה, והתפשטה לפרס. נשלחה גם משלחת לתאילנד. ומשלחת לקשמיר. המשלחת שנחלה הצלחה גדולה מאד הייתה זו שנשלחה לסרילנקה. אם בארצות אחרות תהליך אימוץ הדהרמה הבודהיסטית היה ארוך יחסית, הרי בסרילנקה היא התקבלה בזמן קצר ביותר. מלך סרילנקה נקרא מלך הדהרמה, וסרילנקה נחשבה כבירתה הדרומית של הדהרמה הבודהיסטית. את המשלחת הוביל בנו של אשוקה, מהינדרה שמו, שם נזירי. שתים עשרה שנה לפני שנישלח לסרילנקה, הפך מהינדרה לנזיר. המשלחת ייסדה שם סנגה בודהיסטית שהייתה מאז חזקה ויציבה. בתקופתו של אשוקה הבודהיזם הפך להיות דת עולמית ראשונה, כשלוש מאות שנה לפני הופעת הנצרות. הדהרמה העניקה לשליטים במדינות השונות דרך לחיות בשלום. במקרים רבים תרמה הדהרמה לשיפור ביחסים הדיפלומטיים בין המדינות. הפוליטיקה הפכה להיות סובלנית ופתוחה יותר, באופן יחסי. חשוב לזכור שהתמונה לא הייתה אידילית. השליטים המשיכו לנהוג באכזריות , והמשיכו לנצל את שלטונםלצבירת כוח, אך היה שיפור בגישתם כלפי התשוקה לכוח. ניתן היה לראות ירידה באלימות בין בני האדם במדינות שאימצו את הבודהיזם.
אשוקה תרם תרומה מכריעה להתפשטותה של הדהרמה הבודהיסטית ברחבי אסיה, וביוון.
חשוב לציין שבהסתכלות יוגית ניתן לראות שתקופת מלכותו של אשוקה התאפיינה גם בנוכחות כוח של אלים, כוח של מלך האלים סאקה. ניתן לראות כי דרשתו של מאודגליאיאנה לסאקה מלך האלים, התגשמה לאחר כשלוש מאות שנה, בתקופת מלכות אשוקה. השינוי שהתרחש עוד בתקופתו של הבודהה הגיע למימוש בתקופתו של אשוקה.
ניתן לומר שבזמן בו נתן מאודגליאיאנה את הדרשה לסאקה, הוא נתן אותה לאשוקה, מאחר וביוגה העולם הגשמי הוא רק השתקפות של העולם השמיימי.