תולדות הבודהיזם
הרצאה 28- סוטרת הלוטוס חלק ב'
שמה המלא של סוטרת הלוטוס הוא סוטרת הלוטוס הלבן של תורת האמת. הלוטוס של תורת האמת מסמל את כל הדהרמה של הבודהה. הוא טבעה של תודעתנו, הנמצא בליבנו.
זוהי תמצית תורתו של הבודהה. מעשה טוב הוא טבעה האמיתי של תודעתנו. כאשר בני אדם עושים מעשה טוב, הם מגלים שהם תמיד היו מוארים. ההארה הייתה מאז ומתמיד בתוכם. כאמור הבודהה הדגיש בפני תלמידיו שאין מרכבות שונות,אין הבדל מהותי בין התורות השונות. יש מרכבה אחת בלבד , המרכבה של מעשה טוב וחכמה. בשומעו את דברי המורה אמר שריפוטרה, הפילוסוף הדגול, שכאשר שמע בתחילה את דרשתו של הבודהה התעורר בליבו ספק, שמא מארה התחזה לבודהה ומוסר תורה שקרית המפתה אותנו לנטוש את כל התורות, ולמחוק את כל הידע שצברנו. אם האמת היא כה פשוטה, לשם מה יש ללמוד ולהעמיק בכל התורות. אנו הרי יודעים שעלינו ללמוד, אולי זה המארה מפתה אותנו לנטוש את לימודנו, ולסמוך אך ורק על האמונה הברוכה. הבודהה סיפר לשריפוטרה את משל הבית הבוער ( ראה הרצאה 27 סוטרת הלוטוס – חלק א').
שריפוטרה הבין שזהו אינו הפיתוי של מארה, מאחר ומארה אינו מסוגל לבטא חמלה כה גדולה. השד הרע אינו יכול ללמד את כל התורות כדי להוציא אותם מהבית הבוער. הוא אינו מעוניין בכך. הוא דוחה את כל האמצעים המיומנים ואת התורות השונות שנועדו להוציא יצורים מסיבלם.
שריפוטרה ביטא את ביטחונו בדבריו של הבודהה.
הגישה לפיה כל יצור הוא מואר, ולכן אין צורך ללמוד תורות שונות, אלא לעשות מעשים טובים בלבד , היא פיתוי.
כדי לדעת לעשות מעשים טובים יש ללמוד באופן אינטנסיבי ומעמיק. התורות לכאורה שונות , הן אמצעים מיומנים בהם מצוידים המורים ומטרתם היא להוציא את היצורים מהבית הבוער של תשוקותיהם. השדים הרעים מפתים בכך, שהם אומרים שאכן הכול מואר, , ובעצם מובילים לקיצוניות אופורית. הם מספרים לאדם שהוא אומנם בודהה, אך לא מגלים לו שהוא עדיין בודהה קטן, המשתעשע בצעצועים בתוך הבית הבוער. אם הוא יאמין בעודו משחק שהוא בודהה, הוא ייפגע מכוויות קשות מהבית הבוער. למעשה מסביר הבודהה שעלינו להוציא את הבודהה הקטן מן הבית הבוער, מהתשוקות שלו, ומהרצונות העולמניים שלו. רק כאשר יצא מהבית הבוער, הוא יוכל לזהות את המקום האמיתי שלו ,את היותו במרכבת כל הבודהות.
הבנה זו היא אחת ההבנות החשובות בדהרמה. באופן אבסולוטי כולנו מוארים, אך באופן יחסי עלינו ללמוד אמצעים מיומנים כיצד להתגבר על הסבל.
מאחר וסוטרת הלוטוס מעניקה מסר אולטימטיבי, ניתן לומר שהיא ספר הדרכה למורים. זוהי בעצם הדרכה כיצד עלינו לראות את העולם, וכיצד עלינו לראות את היצורים האחרים על מנת לתת דהרמה ולהעיר את טבע הבודהה שבהם.
אחד הפרקים הידועים ביותר בסוטרת הלוטוס, מוקדש לבודהיסטווה אוולוקיטשיוורה, שבדרך כלל המיוצג לעיתים קרובות באמנות הבודהיסטית כאל בעל אחת עשרה פנים ואלף ידיים. הוא מתואר כמתגלם גם כדמויות נשיות וגם כדמויות גבריות, בהתאם לצרכיהם של היצורים השונים כדי ללמד אותם דהרמה ולהושיעם מצרה.
מסופר שכאשר הוא נותן דרשה ליצורים המסוגלים לקבל תורה של הבודהה, הוא מקבל צורה של בודהה. כאשר הוא נותן דרשה ליצורים המסוגלים לקבל תורה מבודהיסטווה הוא מקבל צורה של בודהיסטווה. כאשר הוא נותן דרשה לאנשים הרוצים לקבל תורה מגבר, הוא מקבל צורת גבר, כפי שביתו של מלך הנאגאס הופיעה כדמויות נשיות ודמויות גבריות. ראה הרצאה 27: סוטרת הלוטוס – חלק א').
כשהוא נותן דרשה לאדם הרוצה לקבל תורה מאישה הוא מופיע בדמות אישה. כאשר הוא נותן דרשה ליצורים פראיים הוא מופיע בדמות של יצור פראי. בסוטרה הרשימה ארוכה ביותר. בכל עולם הוא מופיע בדמות המתאימה לאותו עולם ונותן בו דרשה. מאחר ויש לו אלף ידיים ואחת עשרה פנים, הוא מתבונן בכל כיווני החלל ובאלף ידיו הוא מגיע לכל מקום ומגיש שם עזרה. הוא ידוע ונערץ בכל רחבי מזרח אסיה.
השאלה הנשאלת היא מיהו אוולוקיטשוורה, והתשובה היא שהוא הלב שלנו. זהו ליבם של בני האדם להם אנו נותנים דרשות. אנו מעירים בבני האדם את האוצר הטמון בליבם. איננו נותנים להם דבר חיצוני, אלא מדליקים את הנר שכבר קיים בליבם. אנו מעירים את הבודהה הישן, או הטארה הישנה הקיימים בליבם.
זוהי פעולתו של אוולוקיטשוורה, המשוחח עם כל אחד בשפתו ובשפתה. זהו לא האידאל אותו ניתן למצוא בתרבות הרוחנית הפופולרית. זהו אינו אידאל של אופוריה, אלא אידאל של אמצעים מיומנים כאשר אנו מקבלים את כל היצורים כפי שהם. איננו מנסים לשנות את התנהגותם או אישיותם, אננו פונים בדהרמה אל הסקנדות שלהם, אלא לטבע הבודהה הישן בהם ומעירים אותו. יחד עם זאת גם איננו מתעלמים מסבלם, או מכחישים אותו. אנו מתבוננים בסבלם ועל פי צורתו, בודהיסטווה אוולוקיטשוורה שהוא האמונה הברוכה, נותן כלים המתאימים ליצור זה או אחר למיגור הסבל.
הפיתוי הוא לתת אופוריה ולארגן לעצמנו אשליה וירטואלית המציגה שהכול טוב, ועלינו רק לשחרר את הדאגות, ולהתייחס אל כל מה שמדאיג אותנו בקלות.
גישה זו היא אופורית ואינה יעילה. בטווח הארוך היא הורסת את האדם. היא מאפשרת אושר זמני מפתה, אך בהמשך מרוקנת את המחסנים האנרגטיים המאפשרים לו לפעול.
דרכו של הבודהה שונה לגמרי. הוא אינו מבטיח לבני האדם אופוריה. ההפך, הבודהה אומר שהוא שומר את הסוד על היותנו כבר מוארים לעצמו עד רגע מסוים. הוא נותן הדרכה זו למורים בלבד, המלאים חמלה וחכמה הרוצים לחסל את בורותם, ורק אז הוא מגלה להם שהם כבר מוארים.
בסוטרת הלוטוס אומר הבודהה דברים מפתיעים. הוא אומר למשל שדוודטה שהוא אנטי גיבור קלאסי בבודהיזם, שגרם לפיצול הסנגה הבודהיסטית והתנשא על הבודהה בפניו, יגיע למצב של בודהה מאחר והוא בקשר כל כך הדוק עם הדהרמה. הוא צבר בחיים קודמים מעשים טובים רבים כדי להגיע למצב הנוכחי, ולכן יגיע לארץ הטוהר, והוא אף נקב בשם ארץ הטוהר.
הוא אכן ביצע טעויות, אך אלה הן טעויות זמניות שרק דוחותאת זמן שעת ההארה, מאחר והוא פנה לדרך ההארה.
אמירה זו על פניו נשמעת הזויה. זוהי הדגמה להיותה של סוטרת הלוטוס כה חכמה ועמוקה הגורסת שאדם, הנמצא במגע עם דרשתו של הבודהה יגיע להארה. אם הוא ביצע מעשים רעים, הוא משתהה בעולמות התחתונים ודוחה את זמן ההארה. כאשר הוא מפסיק לעשות מעשים רעים כוחה של הדהרמה ממלא אותו ומעיר אותו משנתו.
הפיתוי הוא לומר לאדם שלא משנה אילו מעשים הוא עושה, מאחר והוא כבר בודהה או בודהיסטווה. השדים שנסחפים אחר הפיתוי עלולים לחשוב שאם הם בלאו הכי כבר בודהה, הטבע שלהם כבר מושלם, ולכן לא חשוב מה הם עושים, מאחר ובכל מקרה יגיעו בעתיד לארצות הטוהר.
פיתוי זה הוא מסוכן, מאחר וכאשר אדם עושה מעשים טובים, הוא אינו יכול לבטל את טבע הבודהה, אך הוא יכול במעשיו הלא נכונים לדחות את הזמן בו יגיע להארה. לכן ידע זה ממשיך להיות סודו הפנימי של האדם. גם כאשר הוא יודע אותו, הוא לא יוכל להגיע אליו עד שלא יצבור את המעשים הטובים.
על הפילוסופיה של סוטרת הלוטוס נכתבו וימשיכו להיכתב אלפי עבודות ומחקרים. הסוטרה עוסקת בדרך להתאים את הרמה השמיימית לרמה האנושית, בדרך להפוך את האור האינסופי של השמים לאור זוהר בליבנו שאינו מסנוור אותנו.
לכן סוטרת הלוטוס מהווה ספר הדרכה למורים, הדרכה המציבה בפניהם שאלות לא פשוטות. הדרכה זו גורסת שכל יצור הוא יהלום, ובעל ערך אינסופי, אך כדי לגלות עובדה זו עלינו ללמוד ללא לאות אמצעים מיומנים, תורות שונות של הבודהה על מנת לאפשר לבני האדם לגלות את הסוד הפנימי שלהם. רק כאשר אנו עשירים דיינו בחכמה ומעשים טובים, כאותו סוחר עשיר במשל הבית הבוער, נוכל להוציא את התלמידים מהבית הבוער. אם איננו דואגים להיות עשירים דיינו בדהרמה, אנו דוחים את הזמן בו נהיה בודהות.
רעיון מרכזי נוסף עוסק באורך חייו האמיתי של בודהה שקימוני. בסוטרת הלוטוס אומר הבודהה כי לאנשים המתבוננים על דברים מבחוץ ניראה שהוא, הבודהה נולד בארמון, עזב אותו בגיל צעיר, עבר סיגופים קשים, התבונן, הגיע להארה ומעל ארבעים שנה לימד דהרמה, הגיע לפרינירוונה, עזב את הגוף ונעלם מהעולם הזה. כך ניראה הדבר ברמה האנושית.
אך האמת היא אחרת. האמת היא שהוא הגיע להארה לפני זמן אותו לא ניתן לתאר במובנים אנושיים. הוא הגיע להארה לפני אינספור חיים ביקום הזה, נולד בארמון, עזב את הארמון, עבר סיגופים, והתבונן, והגיע להארה. הוא עבר את כל אלה אך ורק על מנת לפתחאמצעים מיומנים שיעזרו ליצורים אחרים לפתח את הטבע המואר שלהם.
לאנשים המתבוננים על התופעות מבחוץ ניראה שהוא עזב את הגוף, אך האמת היא שהוא ממשיך כדרכו לדרוך באינספור ארצות הטוהר. בעודו נותן את הדרשה הראה הבודהה לתלמידיו צורות שונות שלו, צורה של בודהה או נאגה, כמלך הנאגאס, כאסורה, כטארה בכל ארצות הטוהר ביקום.
הבודהה אומר למעשה שהוא לא נולד ולא עזב את הגוף, אך מתוך החמלה שלו, הוא הופיע כבן אנוש על מנת לתת לאנשים דוגמה לאמצעים מיומנים, איך צריך לחפש את האמת ,ואיך לכבד את הטבע המואר שבתוכנו , ועם איזו עוצמה ואיזו התמסרות יש לחפש אותה.
