פרק 17
יהירותו של אינדרה, מלך האלים, שפעם גרש את אלת הרפואה הזקנה והמכוערת מארמונו, הובילה אותו ללידה מחודשת בעולם החיות, בצורת צבי. אינדרה הצבי שוטט ביערות ובהרים בחיפוש אחר מזון, לגם מן המעיינות הצלולים, אכל עשב ריחני שהזכיר לו את ניחוח עולם האלים, שתה מים ממעיינות ששרו בקול שמימי, אך יום אחד צייד הבחין בו ופצע אותו בחיצו. הצבי נס על נפשו ומצא את מפלטו בלב ההרים הגבוהים, שם מצאה אותו קשישה רוקחת שליקטה צמחי מרפא. היא טיפלה בצבי הפצוע המדמם עד שהוא השתקם לגמרי.
בנוכחותה של הקשישה, אינדרה נזכר במעמד מלך האלים, שממנו הוא נהנה וכיצד גאוותנותו הובילה למפלתו. הוא זיהה באישה הזקנה שהצילה את חייו את הזקנה המכוערת שהוא גרש ממשתה האלים. חרטה עמוקה מילאה את ליבו של אינדרה. הצבי נעץ באלת הרפואה מבט בתחינה אילמת, והיא ענתה לו בשיר:
"אינדרה, מלך האלים,
עטית גאווה כמו כתר,
ובמקומה צמחו קרניים,
ולפרסות הפכו כפות ידיך ורגליך הנאות.
דאג ליצורים סובלים.
כתר התמסרות שים על ראשך,
והוא יפיץ שש אלומות, שש שלמויות:
נדיבות, ריסון עצמי, סבלנות,
חריצות, ריכוז וחוכמה".
דרשתה של אלת הרפואה, הידהדה בליבו של אינדרה, והוא שינה צורה לאל בעל אחת עשרה פנים ואלף ידיים, שעמד על לוטוס צחור, וגופו הפיץ אור וניחוח עדין. עשרה מראשיו פנו לעשרה כיוונים, והראש האחד עשר הביט באלת הרפואה. אלף זרועותיו נפרשו לכל עבר כדי להושיע יצורים בכל העולמות.
"אמי, הסבירי לי בבקשה כיצד עליי לפתח את שש השלמויות!" הפציר אינדרה באלת הרפואה.
"שש השלמויות הן פארמיטות – מעבורות החוצות את הסבל. חקה את דוגמת הבודהה, החכם משבט השאקיה.
אף על פי שהוא מסוגל להנות משלווה שמימית נצחית, הוא טורח ומשקיע מאמצים בלימוד של יצורים בורים. כזו צריכה להיות נדיבותך.
אף על פי שתלמידיו של הבודהה רואים בו חכם עליון, הוא מדגיש שהיו אינספור בודהות לפניו ויהיו אינספור בודהות אחריו. כך הוא מרסן את גאוותו. כזה צריך להיות הריסון העצמי שלך.
אף על פי שהחוכמה מתעוררת לאט ביצורים, הבודהה מחנך אותם בסבלנות, כמו תרנגולת שדוגרת על ביצים. כזו צריכה להיות סבלנותך.
אף על פי שהבודהה השיג את ההישג העליון, הוא ממשיך לתרגל על-מנת לשמש דוגמה לאחרים. כזו צריכה להיות חריצותך.
הודות לכוח הריכוז של הבודהה, שוכני העולמות השמימיים מבקרים אותו באופן קבוע. כזה צריך להיות ריכוזך.
הבודהה השיג את שלושת סוגי הידע העליון: הידע של גלגולי החיים הקודמים, הידע של מעשים ודרכי הלידה, והידע של הדרך להסרת כתמי התודעה. כזו צריכה להיות חוכמתך".
"אשים את הדרכותייך כחותם על ליבי!" אמר אינדרה, ואלת הרפואה המשיכה לדרוש:
"אני מעניקה לך את השם אוולוקיטשוורה –
האדון שמביט מטה וקשוב לתפילותיהם של כל היצורים.
אתה תביא תהילה לדהרמה של הבודהה
בכל אחד מששת המדורים של סמסארה:
אתה תקפיא את אש הגיהנום הלוהטת
ותפשיר את הכפור שבו משוטטות רוחות רעבות,
תאיר את החושך בעולם החיות,
תורה את הדרך הנכונה בעולם בני-האנוש,
תשים קץ למלחמות הבלתי-פוסקות בין האסורות, הענקים,
ותנחה את האלים שיהיו לכלי קיבול של הדהרמה.
אני חותמת את ברכתי בלחש קסמים בן שש הברות:
אום מאני פדמה הום.
שפירושו: 'מי ייתן ואבן-החן של הדהרמה תאיר את הלוטוס של ליבי!'
שש ההברות מסמלות את שש השלמויות.
מי ייתן ושינון הלחש יקנה כיוון טוב לתודעת היצורים!
אני מוסרת לך בזאת את מהות תודעתי,
שהיא צ'ינטאמני – אבן-חן המגשימה משאלות".
חייו של הבודהה שאקיימוני (מהדורה שנייה)
כל הזכויות שמורות 2026, ישראל
© ולדימיר פיאצקי
© מאה נהרות Hundred Rivers
בכתיבת ספר זה השתתפו ולדימיר פיאצקי, חנן פיאצקי, סמדר פיאצקי, יהודית זבולון ושרה מגן.
