פרק 8
גאוטמה איחד שלוש מיומנויות עיקריות שלמד בתקופת התלמדות אצל שני מוריו היוגים, ובתקופת הסיגופים: מעקב אחר הנשימה והרגעתה, התמקדות בארבע רמות הבהירות של התודעה, ומשמעת ברזל שריסנה את רגשותיו. דבר זה גילה בפניו את ריקותם של שלושת הזמנים: עבר, עתיד, והווה.
מעקב אחר הנשימה מפסיק תעייה בזיכרונות. תודעה השקועה בעבר דומה לסירה שהתמלאה במים וטובעת. תודעה שמרוכזת במעקב אחר הנשימה דומה לסירה שגרפו מתוכה את המים, ותנודות גלי החיים נושאות אותה קדימה.
התמקדות בארבע רמות הבהירות של התודעה משחררת מחלומות על העתיד כגון: "יהיה לי גוף כזה וכזה, יהיו לי תכונות כאלו וכאלו, אני אצבור רכוש כזה וכזה..."
ריסון הפחדים והתשוקות חושף את האשליתיות של כל מה שמתהווה, או במילים אחרות, כלל התופעות. הן מופיעות ונעלמות כמו אגל טל שנעלם עם אור ראשון, כמו תעלול של קוסם, כמו הבזק ברק.
גאוטמה תרגל תחת עץ פיקוס שבחר בו בתור מקום המדיטציה הקבוע שלו. בהודו העתיקה עץ זה נקרא "עץ הסוס". עץ זה קיבל את שמו בגלל שורשי האוויר שלו, שמשתלשלים מענפיו אל הקרקע, ומזכירים רעמה וזנב של סוס. בהודו העתיקה, הסוס סימל מרץ וחריצות. לילה אחד, כאשר גאוטמה ישב כהרגלו במדיטציה תחת העץ, הוא הרגיש שכתמי התודעה הוסרו וראה בעין החוכמה שלו את כל מדורי הקיום הסמסאריים, ואף את העולמות של ברהמות וארצות טהורות, שבהן שוכנים יצורים משוחררים. באותו רגע, הוא ידע שאפילו המארה, שד המוות, עם כל צבאו, לא יוכל לערער את ידיעתו וראייתו. גאוטמה שמע בליבו דברים שמעולם לא נאמרו ולא נשמעו עד אז:
"אל תתרפקו על העבר
ואל תחלמו על העתיד;
העבר הרי חלף,
והעתיד טרם הגיע.
תלמידים חכמים מבחינים
בהתהוות התופעות;
בתודעה שקטה ויציבה,
הם לא נסחפים עם התמורות.
עליכם לעמול היום.
מי יודע, אולי תמותו מחר?
הרי לא תוכלו לעשות עסקה
עם המוות וצבאותיו.
מי שיתמידו בדרך זו,
ביום וגם בליל,
יחווו את אשר חוויתי אני
באותו לילה נהדר".
באותו לילה נהדר, השיג גאוטמה את שלושת סוגי הידע העליון: הידע של גלגולי חיים קודמים, הידע של מעשים ודרכי לידה, והידע של הדרך להסרת כתמי התודעה.
יחד עם שלושת סוגי הידע העליון התעורר ספק בליבו: "תורתי מעודנת ועמוקה מדי עבור אנשים אחרים. קשה להגיע למצב של אי-תשוקה. אנשים חותרים להנאות ונקשרים אליהן. מאין להם הכוח להשתחרר מבוּרוּת? אם אתחיל ללמד, לא יבינו את תורתי, ולכן זו תהיה טרחה מיותרת".
ואז גאוטמה שמע בליבו את השיר הבא:
"בעמל רב השגתי את האמת.
היא נסתרת, מורכבת ועמוקה.
אין טעם למסור אותה ליצורים
שלוּטים בבוּרוּת ומוכתמים בתשוקה".
כך חשב גאוטמה ובחר באי-עשייה.
חייו של הבודהה שאקיימוני (מהדורה שנייה)
כל הזכויות שמורות 2026, ישראל
© ולדימיר פיאצקי
© מאה נהרות Hundred Rivers
בכתיבת ספר זה השתתפו ולדימיר פיאצקי, חנן פיאצקי, סמדר פיאצקי, יהודית זבולון ושרה מגן.