תולדות הבודהיזם
הרצאה 27 - סוטרת הלוטוס. חלק א'
סוטרת הלוטוס היא אחת התופעות המרתקות במסורת המהאיאנה. זוהי אחת הסוטרות הראשונות שחוברו במסורת זו , כנראה בסביבות המאה השנייה לספירה בתת היבשת ההודית.
סוטרת הלוטוס היא אחת הסוטרות הידועות והחשובות ביותר במזרח אסיה, בייחוד בסין וביפן. בכל בית ספר בודהיסטי מהאייני הפכה סוטרה זו לאחד הטקסטים המרכזיים. בסין וביפן, גם אנשים עולמניים רבים הרואים עצמם בודהיסטים מכבדים סוטרה זו כסמל של אמונה.
בדרך כלל הטקסטים של מסורת המהאיאנה הם ארוכים יותר מהטקסטים של הקאנון הפאלי. סוטרת הלוטוס לדוגמה היא ספר שלם. הסיבה היא שמטרת הסוטרות במסורת זו היא לתת הסבר תמציתי לכל הדהרמה של הבודהה בטקסט אחד.
הסוטרות של זרם המהאיאנה בנויות כחרוזים במחרוזת, כפרקים עצמאיים המושחלים על חוט העלילה. העלילה בדרך כלל היא שיחה בה נותן הבודההלתלמידיו או לבודהיסטוות , הסברים על מהותה של הדהרמה הבודהיסטית.
השאלה המרכזית העומדת בליבה של סוטרת הלוטוס היא כיצד למסור דהרמה וללמד תלמידים באופן שיבטיח את הגעתם להארה מוחלטת.
הנזיר הבודהיסטי פרמארטהה (Paramartha) , שחי בין המאה החמישית למאה השישית לספירה, מעיד בכתביו שבתקופתו היו קיימות מעל חמישים פרשנויות לסוטרת הלוטוס . ואולם פרשנות אחת בלבד המיוחסת לפילוסוף וואסובנדהו המזוהה עם אסכולת היוגהצ'ארה, שרדה עד ימינו בתרגום לסינית.
כמו כן סוטרת הלוטוס מוזכרת לא מעט בכתבים בודהיסטיים אחרים, חלקם כתבים המיוחסים לנגרג'ונה מאסכולת המדהיימקה. לאור זאת אפשר להניח כי סוטרת הלוטוס הפסיקה לשגשג בהודו עם חורבן הבודהיזם שהתרחש שם. עם זאת, כמו סוטרות מהאיינית רבות, סוטרת הלוטוס הייתה אהודה ביותר מחוץ להודו. ההתוודעות אליה הביאה לצמיחת מסורות חדשות רבות בסין וביפן.
מאחר וסוטרת הלוטוס עוסקת בתמצית הדהרמה, הבודהה שמופיע בה, קרוב לפארינירוונה, ונותן את ההדרכות האחרונות שלו. זהו הבודהה שהיא ישות קוסמית ותודעתה טהורה ומלמדת בארצות הטוהר. הוא נתן הדרכות לתלמידיו הבכירים כמו שריפוטרה,מאודגליאיאנה, ואננדה ולבודהיסטוות שמיימיות כמו מייטרייה, מנג'ושרי, ואלווקיטשוורה.הבודהה המופיע בסוטרת הלוטוס הוא הבודהה שהוא גם ישות קוסמית המלמדת בארצות הטוהר, וגם בודהה אנושי.
בפתיחה של הסוטרה כל התלמידים והבודהיסטוות שסבבו את הבודהה, ראו תופעה נדירה. הבודהה הוציא קרן אור לבנה מבין עיניו שאפשרה לכל תלמידיו לראות את כל ארצות הטוהר במקומות שונים ביקום. קרן זו אפשרה לתלמידיו לראות גם את ששת העולמות של הסמסרה, ואת כל הבודהות והטארות נותנים דרשות בעולמות אלה.
מאחר והבודהה שהה בסמדהי, בודהיסטווה מייטרייה שאל את בודהיסטווה מנג'ושרי, שהוא הבודהיסטווה של החכמה, מדוע אפשר הבודהה לתלמידיו לראות את כל העולמות באמצעות קרן האור הלבנה. ראוי לציין שהכוח של קרן האור הלבנה, הוא כוח הדרשה של הבודהה הפוקח את עיני התלמידים, המקשיבים לדרשות המורים.
לכן כאשר שאל מייטרייה מהי הסיבה להוצאת קרן האור הלבנה , הוא למעשה שאל מה נתן לדרשתו של הבודהה כוח כה גדול, שאפשר להם, שהרגישו קודם כמו עיוורים, לראות עתה את כל העולמות, גם עולמות של נירוונה וגם עולמות של סמסרה.
מנג'ושרי סיפר למייטרייה שבעבר הוא חזה באירוע דומה, בו אחד הבודהות של העבר חולל את אותו הנס לפני שמסר את התורה הברוכה. מתשובתו של מנג'ושרי למייטרייה משתמע שכוח דרשתו של הבודהה הוא הכוח של טיבעו המואר של הבודהה. זהו הכוח של הרגשות האינסופיים, שהם יסוד דרך הבודהיסטווה. הרצון הטוב שלו, והחמלה מאפשרים לראות את כל היקום, גם חלקים של היקום שאינם חומריים ושייכים לתודעה. מנג'ושרי גם הסביר למייטרייה שמייטרייה תרגל דהרמה, בחיים הקודמים אך עדיין למטרת תהילה עולמנית, ולכן לא הגיע להארה מלאה, ולא ראה את קרן האור שהוציא הבודהה שחי בתקופתו. אך מאחר והוא תרגל, וחיפש תהילה בדהרמה של הבודהה, הוא זכה כעת לראות את קרן האור הלבנה, המראה את כל העולמות כפי שהם.
ניתן לראות בתיאור זה את מהותה של סוטרת הלוטוס והיא שבכל היצורים קיים טבע הבודהה. בכל היצורים קיים הפוטנציאל להתעורר ולהגיע למצב של בודהה שכוח דרשתו של הבודהה נוגע בהם. כפי שנר אחד מדליק נר אחר, כך דרשתו של הבודהה מגיעה לתלמיד. בכל יצור קיים נר, אך רק כאשר הבודהה מדליק את הנר, הוא דולק. אז מתעורר טיבעו המואר של האדם, וכאשר הוא מקבל החלטה הוא מגיע להארה. טבע הבודהה קיים בכל היצורים, אך קיים תנאי הכרחי להארה, להקשיב לדרשתו של אחד הבודהות האינסופיים. כדי לזכות להקשיב לדרשות של אחד הבודהות המעירים אותנו, ומוציאים אותנו ממצב הבורות, עלינו לצבור מעשים טובים.
תיאור תמציתי של התהליך הרוחני שעל התלמיד לעבור כדי להגיע להארה, מופיע בכל תורה בודהיסטית. על התלמיד לצבור מעשים טובים על מנת שיוכל להבין את דרשות המורים, להפנים אותן, והודות לכך הוא מגיע להארה. צבירה של מעשים טובים מובילה לפגישה עם המורים, ופגישה עם המורים מובילה לכך שהמורים מעירים את התלמיד, ומדליקים את הנר שבליבו. בכל יצור קיים הנר, וכל מי ששומע את דרשתו של הבודהה, יכול להגיע להארה.
בתוך סוטרת הלוטוס ישנם מספר חלקים ידועים. החלק הידוע ביותר הוא משל הבית הבוער בו מתואר סוחר עשיר, שחזר מנסיעותיו העסקיות לביתו ולילדיו. כאשר התקרב לבית ראה את ביתו עולה באש. הוא האיץ בילדיו לצאת במהירות מהבית, אחרת הם ייפגעו מהאש. הילדים לא שעו להפצרותיו של אביהם והמשיכו לשחק עם צעצועיהם היפים והרבים. הסוחר חשב לעצמו שעליו למצוא אמצעים מיומנים על מנת לגרום לילדיו לעזוב את הבית הבוער. הוא אמר להם שהצעצועים שבבית הם אכן יפים ביותר, אך הוא קנה להם מתנות יפות ורבות, המחכות להם מחוץ לבית. הוא תיאר בפניהם את המרכבות המחכות להם מחוץ לבית, מרכבה עם סוסים, מרכבה עם גדיים, ומרכבה עם שוורים לבנים. הילדים התלהבו מהבטחותיו של הסוחר וברחו החוצה, ורק אז ראו שביתם בער באש. הם שאלו היכן המרכבות שהבטיח להם אביהם, והוא נתן לכל אחד מהם מרכבות עם שוורים לבנים. הסוחר הסביר שכאשר היו הילדים בבית הוא ידע שהם מצויים בסכנה גדולה. הייתה לו מרכבה אחת בלבד, המרכבה הטובה ביותר עליה הוא רכב, מאחר והוא ידע שחלק אוהבים גדיים וחלק סוסים , הוא הבטיח לתת לכל אחד את המתנה החביבה עליו, אך החליט בליבו לתת להם את אותה המתנה, המרכבה הטובה ביותר, המרכבה עם החיות החזקות ביותר, המרכבה עם השוורים הלבנים.
הנמשל של משל זה הוא: הבודהה נותן את הדהרמה בדרכים שונות, מאחר וישנן דרכים שונות להגיע לחירות, ומטרתו היא להתאים את הדרך לתלמידיו אך ורק על מנת שהם יינטשו את הבית הבוער, עם המשחקים העולמניים המסכנים אותם. כאשר הם יוצאים הם מוצאים מרכבה אחת בלבד,שהיא דרך כל הבודהות המנחה: עשו טוב, הימנעו מרע, וטהרו את התודעה. זוהי תורה המאחדת את כל הבודהיסטוות ואת כל התורות. מאחר וכל אדם משחק במשחק עולמני שונה, הבודהה משתמש באמצעים שונים שיתנו את המענה הנכון.
משל זה חשוב הן ברמה היוגית המדיטטיבית , והן מבחינת הבנת הדהרמה. עוד בתקופת חיבורה של סוטרת הלוטוס היו אסכולות שונות בדהרמה שהתמקדו ברעיונות שונים. כל אסכולה תמכה במתודה מסוימת, וכבר אז דיברו על מרכבות שונות הקיימות בדהרמה.
מסורת המהאיאנה גורסת שקיימת מרכבה אחת בלבד, וכי ההבדלים בין המסורות השונות הם אך ורק שמות. למעשה לא קיימות דרכים שונות להארה, אלא דרך אחת: עשי טוב, הימנעי מרע, וטהרי את התודעה. אני משתמש בלשון נקבה, מכיוון שהאפיזודה הבאה מתוך סוטרת הלוטוס עוסקת בביתו של מלך הנאגאס בת השמונה. אצל המורים הזקנים , כמו שריפוטרה התעורר ספק לגביה. הם תהו אם אפשרי הדבר שילדה, ואישהתגיע להארה, מאחר ובעת העתיקה בהודו לא הקשיבו לנשים, ולא התאפשר להן לכהן במשרות ציבוריות, או להנהיג .התעוררה השאלה שאם האישה נועדה להיות בודהה, מדוע היא לא נולדה גבר. הבת של מלך הנאגאס ענתה לספיקות הזקנים והציעה להם להתבונן במעשיה. היא לקחה יהלום ענק ונתנה אותו לבודהה שקימוני בארצות הטוהר. היא שאלה את האנשים שבחנו אותה, אם מעשה זה שלה קרה מהר, והאנשים ענו שהדבר קרה כהרף עין. הסבירה בת מלך הנאגאס שהיא מופיעה אפילו מהר יותר בכל העולמות בצורה של בודהות ובודהיסטוות נשים וגברים ונותנת דרשות. הזקנים פקחו את עיניהם וראו שבת מלך הנאגאס הופיעה בצורה של המורים הזקנים, ובצורה של בודהות וטארות, כשהיא נותנת דרשות בעולמות השונים. בדרך זו היא הסבירה להם שהתודעה היא מעבר לכל הגדרה, גופנית ומינית, ומי שמגיע להארה אינו גופנו אלא התודעה שלנו.
אירוע זה הוא משמעותי ביותר, מאחר ובזרם המהאיאנה הדמות הנשית מקבלת כבוד גדול יותר מאשר המסורות הקודמות. כבוד זה התחזק ביתר שאת בזרם הווג'רהיאנה.
