במאמציו להעביר את הראייה הישירה של הדהרמה לאחרים, התבסס בודהידהרמה על טקסט הקרוי לאנקווטארה סוטרה, והוא אחד הטקסטים הידועים ביותר במסורת המהאיאנה. זהו למעשה אוסף של טקסטים יוגיים הנותנים הדרכה להתבוננות. אוסף זה מבוסס על היוגהצ'ארה, והשפה בה כתובים העקרונות הפילוסופיים קשה לקריאה. לכן נדרש ניסיון רב במדיטציה, על מנת שהתודעה תהיה צלולה דייה, ותימנע הסתבכות עם רעיונות מורכבים. התודעה הצלולה מאפשרת הבנה עמוקה והתמצאות ביער הסבוך של הרעיונות הפילוסופיים של האבהידהרמה. איזון זה מאפשר "ללמוד ממקור ראשון", כפי שנכתב בלאנקווטארה.
הדגמה לרמת הקושי הגדולה של פילוסופיה זו ניתן למצוא באחת הדרשות של בודהידהרמה, האומר שמגרעות התודעה הן עצמן תודעה מוארת. הוא מאחד שני קיצונים ביקום מנטלי. הוא שולל את ההנחה שקיימות שתי תודעות, תודעה מוארת ותודעה בורה. זוהי תודעה אחת , אך במצבים שונים. אם נזלזל בתודעה שהיא הבסיס המשותף גם למצב מואר וגם למצב בור, לא נזהה את המצב המואר. המצב המואר נוצר באותה תודעה היוצרת את כל הכאוס והסבל שבקיום. התודעה שלנו הינה אותו מקור, הן לסבל והן לעונג. רק כאשר אנו זוכרים שהתודעה שלנו היא המקור לכל התופעות הכוללות סבל , בורות ואיבה, שתופעות אלה יוצאות אך ורק מהתודעה שלנו, אנו מבינים את חשיבות התודעה שלנו. אנו מבינים שהמקום היחידי בו אנו יכולים לחסל את הסבל הוא בתוך התודעה שלנו, והיא עצמה מולידה את המצב המואר.
תיאוריה זו קרויה בבודהיזם צ'יטהמאטרה, "תודעה בלבד" . רק התודעה ממשית, ואילו הקיום כולו דומה לפאטה מורגנה. התודעה יוצרת את המצבים שלה, מצבי הקיום ומצבי האי קיום, מצבי בורות וחכמה. את כל אלה יוצרת תודעה אחת ותודעה זו היא ריקה, היא נטולת טבע מסוים. היא פתוחה לכל האפשרויות. כאשר אנו מזהים ריקות זו , אנו יכולים לבחור שריקות זו תניב פירות טובים.. אם נדמיין מדבר ריק שאין בו דבר, אנו הרי יכולים לשתול בו צמחים ולהפוך אותו לנווה מדבר. המדבר מאפשר לנו זאת מאחר והוא פנוי. כך גם הוא טבעה של התודעה. היא ריקה , ומעניקה לנו את האפשרות לבחור מה נעשה עם התודעה שלנו ועם חיינו. הבחירה תלויה באמונה על פיה חי האדם. האמונה היאהבחירה הבסיסית שעושה האדם. האם מאמין האדם שמעשה טוב מניב פירות טובים, האם הוא מאמין שמעשה רע מניב פירות רעים. הבודהה ביטא אמונה בסיסית זו בהנחיה הפשוטה: עשו טוב, הימנעו מרע, וטהרו את התודעה. מטרת טיהור התודעה היא לדעת כיצד לעשות טוב ולהימנע מרע. רק טיהור התודעה מאפשר ליישם הלכה למעשה רעיונות פילוסופיים מורכבים. בודהידהרמה חידד את כוח הבחירה במשך שש שנים ביושבו במערה מול קיר הריקות. האיחוד בין הפשוט ביותר למורכב ביותר מאפיין את מסורת הצ'אן.
מסופר על חקלאי שהחליט להתחתן שנית לאחר פטירת אשתו.מאז החלטתו רוח הרפאים של אשתו החלה לרדוף אותו בלילות. היא הביעה את מורת רוחה מתוכניתו לשאת אישה, ואיימה עליו כי תערים עליו קשיים לממש את תוכניתו. החקלאי שפחד מרוח הרפאים של אשתו פנה למאסטר צ'אן בבקשת עצה כיצד להתמודד עם איומה של רוח הרפאים של אשתו שגרמה לו לחרדה. מאסטר הצ'אן המליץ לחקלאי לקחת חופן של אפונים יבשים מבלי לספור אותם, ולאחוז אותו במשך הלילה. כאשר תופיע רוח הרפאים של אשתו עליו לשאול אותה, מאחר והיא יודעת כל, שתאמר לו כמה אפונים הוא אוחז בידיו. החקלאי ביצע את הנחייתו של מאסטר הצ'אן. כאשר הופיעה רוח הרפאים של אשתו הוא שאל אותה כמה אפונים יש בידו. כאשר שמעה זאת רוח הרפאים, היא נעלמה ולא חזרה להופיע בשנתו.
מאסטר הצ'אן ידע שרוח הרפאים היא פרי כוח תודעתו של החקלאי עצמו. ברור היה שרוח הרפאים ידעה רק מה שידע, החקלאי עצמו והוא הרי לא ידע כמה אפונים היו בחופן שבידו, ולכן גם רוח הרפאים לא ידעה. כאשר העלה החקלאי את השאלה בפשטותה באינטראקציה עם רוח הרפאים, שהייתה בעצם ההשלכה שלו, הוא הבין שפחד זה אינו כל יכול, וכך נעלם הפחד. כך מאחורי הפשטות קיימים ידע ותובנה פילוסופית עמוקה. זהו ידע המזהה שהתודעה חיה בהשלכות שלה. ניתן להבין דרך הסיפור, את תפקידו של מתרגל צ'אן. מטרתו היא להשתחרר מההרגל להקרין את מגרעות התודעה על מסך העולם. הדבר מתאפשר הודות להשלכה דהרמטית, השלכה של רגשות אינסופיים. מסטר הזן דוגן אמר שהדהרמה היא חלום של בוהות. כך הוא הנגיד בין חלום של בודהות לבין חלום האנשים חלום, שמקורו בתכונות השליליות של התודעה.
במסורת הצ'אן יש חשיבות מרבית לדמותו של המורה, או לדמותה של המורה. ברוב המקרים במסורת נזירית קשוחה היחס לנשים היה יחס מפלה ולא שוויוני. נזירה הייתה במעמד נחות מזה של הנזיר. בגלל הנטייה של התודעה להשליך את הרגשות והמחשבות על העולם החיצוני. השליכו הנזירים על נשים רוע , טומאה, וכוונות לפתות את הנזירים. חשוב לציין כי בסין ההבנה את הנטייה האנושית להשליך את הרגשות לעולם החיצוני תרמה רבות לשיפור היחס לנשים. ההבנה היא שכאשר גבר רואה באישה מקור לרוע, ראיה זו הינה פרי השלכות תודעתו של הגבר, והיא אינה מגדירה את האישה בשום צורה.
מנזר שאולין הפך להיות ידוע ביותר בעולם המודרני בגלל התמחות הנזירים באומנויות לחימה. על פי המסורת כאשר עזב בודהידהרמה את המערה בה ישב והתבונן במשך שש שנים , גופו היה חלש. הוא פיתח סידרה בסיסית של תרגילים גופניים שנועדו להחזיר את הכוח לגוף. מסדרה ראשונית זו שפיתח בודהידהרמה, התפתח מערך שלם של תרגילים גופניים, שהביא לפרסומו של מנזר שאולין.
