מסורת סאקיה היא אחת המסורות הגדולות בבודהיזם הטיבטי. אבי מסורת הסאקיה היה יוגי הודי וירופה שמו, שחי במאות השמינית והתשיעית, ותלמידים טיבטיים הביאו את המסורת במאה האחת עשרה.
אגדות רבות מתארות את וירופה כיוגי משוגע, שהתנהגותו לא הייתה מובנת. הוא מתואר בתמונות כעב בשר, שערו שחור, המרים את ידו לשמים ועוצר את השמש.אחת האגדות מספרת על וירופה שהגיע עם תלמידו שהיה חלש גופנית למסעדת "אכול כפי יכולתך", בתשלום קבוע, וביקש מבעל המסעדה, להתחשב בתלמיד החלש והעני ולתת לו הנחה, של מחצית מהתשלום הקבוע. בעל המקום סרב לתת את ההנחה המבוקשת , אך הציע שבאותו תשלום קבוע, וירופה יאכל במקום התלמיד. וירופה הסכים, והוא ותלמידו החלו לאכול. התלמיד סיים ו, ומאחר ולוירופה לא היה כסף לשלם עבור הארוחה, הוא השתמש בכוחות על טבעיים והמשיך לאכול ללא הפסקה, ביודעו שהוא לא נדרש לשלם לפני שסיים. הוא המשיך לזלול כמות, אותה מספר אנשים לא היו יכולים לאכול, עד שבעל המסעדה החל לחשוש, והודיע לוירופה שיהא עליו לשלם עבור הארוחה עד שקיעת השמש, כאשר הוא סוגר את המסעדה. וירופה אז הרים את ידו ועצר את שקיעת השמש, והמשיך לזלול. בעל המסעדה שילם עבור וירופה ותלמידו על מנת להפסיק את הזלילה הבלתי פוסקת של וירופה ודרש מהם לעזוב.
מסופר על וירופה שהוא התבונן במנזר במשך שתים עשרה שנה, בואג'רה ווראהי, הטארה האדומה הרוקדת, והגה את כל המנטרות, אך חש שלא השיג דבר. הוא קרע את מחרוזת התפילה שלו, וזרק אותה למחראה. כאשר התכוון וירופה להיכנס לאולם על מנת להקשיב לדרשה, כשהיה ללא מחרוזת, הופיעה דאקיני ונתנה לו אתהמחרוזת אותה קרע, אך מתוקנת ושלמה. היא הורתה לו להמשיך לתרגל, והסבירה לו שהוא מחפש במקום הלא נכון.
תפיסתו של וירופה את הפרקטיקה השתנתה מן היסוד, בעקבות הנחייתה של הדאקיני. הוא הפנים את ההבנה שהאדם מחפש כל העת את האוצר מחוץ לו ,בעוד שהאוצר מצוי בתוכו. האדם מוקסם ונוהה אחר תופעות שנראות יותר מושכות ואינו מזהה את הפשטות שבריקות ובשלווה הפנימית, שאינן עוזבות את האדם, מאחר ודבר אינו יכול לשנות את הריקות, שהיא טבעה של תודעתנו. הטארה האדומה הרוקדת מבטאת את טבעה של הריקות.
ראוי לציין שאגדות אלה , מתארות את המציאות הפנימית,הנפשית של היוגי, ולא בהכרח את התרחשויות במציאות, הגשמית, וגם סביר להניח כי התיאור של שתים עשרה השנים, מציין מספר טיפולוגי, המתאר תקופה של סיבוב שלם של כוכב הלכת צדק סביב השמש. שנה של כוכב הלכת צדק, שקולה לשתים עשרה שנים של כדור הארץ. במיתולוגיה ובאסטרולוגיה ידוע כוכב הלכת צדק ככוכב השולט במטרות והשאיפות הגשמיים אותן מציבים בני האדם. לכן כאשר מציינים את המספר שתים עשרה, לעיתים מציינים את התקופה בה האדם נסחף אחר כוחות עולמניים, לפני שהוא נכנס לדרך הרוחנית.
וירופה בדרשותיולתלמידיו, נתן את הסודות הידע שהפנים בצורה של שלושה משפטים קצרים ומרוכזים:
- היצורים בעלי התודעה הרגילה תופסים את העולם כלא נקי , בגלל תודעתם הלא מטוהרת.
- היוגים בחוויותיהם המדיטטיביות , תופסים את העולם כהשתקפות של חוויות אלה. הודות לתודעההמרוכזת, הריכוז מאפשר לתפוס את העולם כהשתקפות של האור הפנימי בתודעתם.
- אנשים מוארים תופסים את העולם , כולל גופם ואישיותם, כקישוטים על גופם של אל או אלה.
קיימים טקסטים רבים המתארים בהרחבה את תורתו של וירופה ומתמקדים בדקויות הטנטריות שהיא מכילה. הטקסטים מסבירים שהאדם שרוי כל הזמן במצב הטבעי של התודעה, אך בגלל בורותו, הוא אינו מזהה אותה. היוגי השוהה במצב מרוכז, רואה את האור של המצב הטבעי של התודעה. האדם המואר מזהה שתודעתו טהורה, בין שהיא מרוכזת ובין שהיא אינה מרוכזת.
תורתו של וירופה הובאה מהודו לטיבט על ידי אחת המשפחות בעלות הכוח בטיבט, שאימצה את תורתו, ובנתה מנזר, בו נלמדה התורה. על פי חוקי המשפחה, רק למשפחה היה מונופול על תורתו של וירופה, וכהונת ראש המנזר עברה אך ורק מאב לבנו בתוך המשפחה. לכן במסורת סאקיה, הנזירים היו זכאים לנזירות , אך ורק לאחר שהולידו ילדים. לעיתים כלל זה לא נשמר, כשלתפקיד ראש המסורת נבחר אדם קרוב משפחה אחר, כמו אחיין.
לנוהג זה היו יתרונות וחסרונות. מצד אחד, יצר הנוהג מצב בו ילדי המשפחה החלו ללמוד דהרמה מגיל צעיר, והתורה נשמרה בצורה טובה ביותר, הולידה מלומדים מוכשרים ביותר, ואף התחרתה במסורת הגילוק, אליה משתייך הדלאי למה.
מצד שני העובדה שתפקיד ראש המנזר הוענק רק לאדם שהיה לו קשר דם עם המשפחה, צמצמה את הפרקטיקה היוגית המעשית. פחות אנשים עסקו בפרקטיקה יוגית, המוותרת על האשליות של החיים העולמניים.
לכן מסורת הסאקיה זכתה לכבוד רב כמסורת של מלומדים, אך לא הייתה דומיננטית כמו המסורות היוגיות האחרות, שצמחו בטיבט. מצב זה נותר על כנו עד לימינו אלה.
בגלל הדגש החזק שניתן לידע האינטלקטואלי, מסורת הסאקיה השפיעה מאד על מראה של התרבות הטיבטית העכשווית.
לפני זמן לא רב התגלתה באחד המנזרים של מסורת הסאקיה ,ספריה נסתרת בת מאות שנים, שכללה עשרות אלפי מגילות, ספריה זו מדגימה את עוצמתה של מסורת הסאקיה בטיבט.
