פרק 20
בגיל שמונים וארבע, הבודהה יצא יחד עם המלווה הקבוע שלו, אננדה, לבקר את קאספה, שזכה לכינוי מהאקאספה, שפירושו "קאספה הגדול". מהאקאספה הבא בימים התבודד, והקפיד על סגפנות מחמירה. הוא לבש גלימה בלויה שנתפרה מטלאים.
"מהאקאספה, תודעתך כבר מטוהרת, ושום דבר לא יכתים אותה. אפילו אם תלבש בגדי פאר, לא תתפתח בך משיכה לקיום ותענוגות," אמר הבודהה.
"מורי, התרגלתי לאורח החיים הזה, והוא מגן עליי מפני אי-שקט. ברשותך, אמשיך להתנהל כפי שהתרגלתי. כך ארגיש בטוח יותר," השיב מהאקאספה.
"עשה כרצונך. ובכל זאת, אני מבקש שתלבש את הגלימה שלי".
המורה והתלמיד החליפו גלימות, והדבר סימן את הסמכתו של קאספה לתפקיד המנהיג הבא של הסנגהה.
כאשר הבודהה שהה בהתבוננות בסמוך לקבר של אימו של מיגארה, התגלה אליו מלאך המוות ואמר לו: "אדוני המבורך, נדרת שתשאר בעולם הגשמי עד שלא תסובב את גלגל הדהרמה. כעת, לאחר שקיימת את הנדר, הגיע הזמן לעזוב את העולם. למרות ששניים מתלמידיך המקורבים כבר נפטרו, מהאקאספה יוכל להנהיג את קהילת הגברים. דודתך הצליחה להכשיר שתי תלמידות ראויות, קהמה ואופלאוונה, שמנהיגות כבר עכשיו את קהילת הנשים. קהמה מרסנת אף את גאוותם של שליטים, והם מטים אוזן לדבריה. אופלאוונה זוכה לכבוד מצד האלים, ואפילו השדים מצייתים לה. קהמה ואופאלוונה, הלביאות בין הנשים, הן כשאריפוטרה ומאודגליאיאנה המנוחים, שהיו האריות בין הגברים! רבים מן הנזירים והנזירות מקהילתך הגיעו למצב של בודהות, ותלמידות ותלמידים צעירים הולכים בעקבותיהם ושומעים לדבריהם כמו עגלים היונקים מאמהותיהם".
הבודהה השיב למלאך המוות: "אמנם סובבתי את גלגל הדהרמה, ועכשיו כשהזדקנתי וחליתי, סופי קרב ובא, אך אני מצווה עליך לתמוך בכוחותיי עוד שלושה חודשים, כדי שאמסור הדרכות אחרונות, ואבטיח את שגשוגה של קהילתי בעתיד".
מלאך המוות קד לבודהה ונעלם.
בלילה זה, חמש טארות, אלות מושיעות, התגלו לבודהה בחלום. הן ריחפו באוויר ישובות על פרחי לוטוס, וכל אחת דיברה בתורה אל המואר.
הטארה הירוקה, שהחזיקה ביד אחת גלגל, ובידה השנייה ביצעה את מחוות הנתינה, דיברה ראשונה:
"חוכמה של עשייה מושלמת,
שסוללת דרך
מן העולם בר החלוף אל נצחיות,
זו אני – הטארה הירוקה.
אם כל הבודהות, התגלמתי
כמאיה, המלכה, כדי ללדת
גם אותך, כדי שתסובב
את גלגל הדהרמה הקדושה".
הטארה הלבנה, שהחזיקה ביד אחת פעמון, ובידה השנייה ביצעה את מחוות הריכוז, דיברה שנייה:
"חוכמת היקיצה מחלום הבורות,
זו אני – הטארה הלבנה.
בשמיים – אלת הרפואה,
ובארץ – מהאפרג'פטי.
מילאתי את מקום אמך.
טיפלתי בך וממך למדתי,
במעשיי היללתי ושיבחתי
את קדושתה של תורתך".
הטארה הצהובה, שהחזיקה אבן-חן בין שתי כפות ידיה, דיברה שלישית:
"אני הטארה הצהובה –
חוכמת האיזון, שעוזרת
מהנעים ולא נעים גם יחד
להפיק את מירב התועלת.
בעולם זה התגלמתי
בדמות יאשודהרה, אשתך,
כדי לתמוך בך, ובבנינו ראהולה,
ובכל הקהילה, באמונה ברוכה.
אמונתי היא אבן-חן של תודעה טהורה".
הטארה השחורה, שהחזיקה ביד אחת ואג'רה, ברק, ובידה השנייה ביצעה את מחוות האזהרה, דיברה רביעית:
"חוכמה של זכירת הדהרמה,
שאת הרגש מרסנת,
ומשליטה משמעת בחושים,
זו אני – הטארה השחורה.
בדמות האלמנה של הסייס,
שאכסנה באורוותה, והצילה מרעב
אותך ואת קהילתך, התגלמתי,
ובדמותו של ואג'רפאני,
שמחריב כל פגם בברק התובנה".
הטארה האדומה, שהחזיקה ביד אחת פרח לוטוס אדום, ובידה השנייה ביצעה את מחוות התעוזה, דיברה חמישית:
"חוכמת הוויתור, שמפסיקה היאחזות
בהצלחה, כבוד, וכסף.
את מי שמדגים נדיבות,
ובקהילה תומך, בנחת מברכת.
זו אני – הטארה האדומה.
בגוף גשמי אינני מתגלמת,
אך הבשלת פירות של מעשים טובים
כקרקע טובה מעודדת".
לאחר מכן, חמש הטארות הפכו לחמש קרני אור, והתכנסו בליבו של המואר. כאשר הוא התעורר משנתו, כוחותיו שבו אליו.
חייו של הבודהה שאקיימוני (מהדורה שנייה)
כל הזכויות שמורות 2026, ישראל
© ולדימיר פיאצקי
© מאה נהרות Hundred Rivers
בכתיבת ספר זה השתתפו ולדימיר פיאצקי, חנן פיאצקי, סמדר פיאצקי, יהודית זבולון ושרה מגן.
